מחיר פליז לקילו 2026: 18 עד 24 ₪ לפי סוג אלוי

מה זה פליז: הסגסוגת הנפוצה ביותר בצנרת ישראלית

פליז הוא סגסוגת של נחושת ואבץ — זו אחת הסגסוגות הוותיקות והנפוצות ביותר בתולדות האנושות. אחוז הנחושת בפליז נע בין 55% ל-90%, והיתרה הוא אבץ עם תוספות קטנות של בדיל, עופרת, אלומיניום או מנגן בהתאם לייעוד. ככל שאחוז הנחושת גבוה יותר, כך הפליז רך יותר, עמיד יותר בקורוזיה, ויקר יותר.

בישראל, פליז 60/40 הוא אלוי התקן של הצנרת הביתית. מאות אלפי הדירות שנבנו בארץ בין שנות השישים לשנות התשעים השתמשו כמעט באופן בלעדי בברזים ומחברי פליז 60/40. הסיבה פשוטה: פליז 60/40 מאזן בין עמידות טובה לקורוזיה, קלות עיבוד ועלות. אביזרי אינסטלציה תקניים בישראל — מהדקי צינור (תאי שרז), ברזי מטבח ושירותים, שסתומי ניטרול, ראשי מקלחת ממתכת — כולם בדרך כלל פליז 60/40.

מה שמייחד את הפליז מנחושת אדומה הוא הצבע הצהוב-זהוב הבולט ושיפור הקשיות. פליז קשה יותר מנחושת טהורה ולכן מתאים לאביזרים שנדרשים לאחוז הברגה — ברגי אינסטלציה, ידיות ברז, גוף ברז מסתובב. בתעשיית הצנרת המקומית, המונח "נחושת צהובה" ו"פליז" משמשים לרוב לסירוגין כדי לתאר את אותה הסגסוגת, מה שגורם לבלבול שכיח אצל מוכרים פרטיים.

בגלל הנוכחות הנרחבת של פליז בצנרת ישראלית, שיפוץ של דירה ישנה הוא הזדמנות ריאלית למכירת כמות משמעותית. החלפת מערכת מים שלמה בדירת 4 חדרים שנבנתה בשנות השמונים תניב לרוב 3 עד 8 קילוגרם פליז — בשווי 55 עד 160 שקלים בשוק הנוכחי. אל תזרקו לפח.

למה פליז ולא פלסטיק בצנרת ישראלית ישנה?

צינורות פלסטיק (PVC, PPR) החלו לחדור לשוק הישראלי רק בשנות התשעים, ואיחוד הבנייה עם צינורות פלסטיק קרה בהדרגה לאורך שנות האלפיים. עד אז, כל צינורות ואביזרי האינסטלציה הביתיים היו מנחושת או פליז. גם כיום, שסתומים ומחברים לעיל לחץ (מים רותחים, גז, מים בלחץ גבוה) מתוצרת תקנית עשויים פליז — כי עמידות הפליז ללחץ ולחום עולה על רוב חלופות הפלסטיק לאורך חיים ארוכים.

כמה פליז יש בדירה ישראלית ממוצעת: חישוב מהיר

שאלה שחוזרת אצל כל מי שמשפץ דירה ישנה: שווה לאסוף את הברזים והצינורות לפני הוצאה לפח? התשובה הקצרה: כן, בדרך כלל. הנה חישוב ריאלי לדירה ישראלית ממוצעת בת 3–4 חדרים שנבנתה לפני שנת 2000:

שיפוץ שלם של דירת 4 חדרים עם החלפת כל מערכת המים — כולל צינורות, ברזים, שסתומים ומנגנוני שטיפה — יניב לרוב 4 עד 10 קילוגרם פליז. במחיר של 18 ₪ לקילו זה 72 עד 180 שקלים. לא הון עתק, אבל שווה ודאי לאסוף ולא לזרוק. אם אתם קבלן שמשפץ 10 דירות בשנה, זה כבר 720 עד 1,800 שקלים — כדאי לבנות מסלול מסודר של מכירת מתכות לתהליך השיפוץ.

שימו לב: לאחר 2010 חלק מהברזים בשוק הישראלי הם כרום מצופה על פולימר (ABS עם ציפוי מתכתי), ולא פליז מלא. לפני שאוספים — בדקו שהחלק אינו מגנטי וכבד יחסית לגודלו. ברז פליז 60/40 אמיתי שוקל בין 350 גרם לחצי קילוגרם, ואין בו חלל — קיש עליו ותשמעו צלצול מוצק.

הכנת פליז למכירה: הגדלת ערך לפני השקילה

שעה של הכנה לפני שמגיעים לשקילה יכולה להעלות את התמורה ב-15% עד 30%. הסיבה: קונה הפליז מוריד מחיר על כל חומר שאינו פליז נקי — פלסטיק, ברגי ברזל, ציפוי כרום, גומיות. ההמלצות הבאות מבוססות על עשרת הטעויות הנפוצות ביותר שמוכרים פרטיים עושים לפני מכירה.

הסירו חלקי פלסטיק ומכניזמים

מנגנון שטיפה בשירותים מכיל ציר פלסטיק, קופסת צף ומנוף — כל אלה יורידו את אחוז הפליז הנקי. פרקו את מנגנון הפלסטיק מגוף הפליז לפני השקילה. אותו הדבר לברזי מטבח עם ידיות פלסטיק ופלקסיבלים פלסטיקיים. חמש דקות פירוק יחסכו עשרות שקלים על קילוגרם מיותר שמוריד את ממוצע המחיר.

הפרידו פליז אדום מפליז צהוב

פליז אדום (Red Brass, 85% נחושת) שווה 28–33 ₪ לקילו — פרמיה של כ-50% מעל פליז 60/40. אם יש לכם שסתומי לחץ ישנים, צינורות אדמדמים עם ממדי דופן עבים, או אביזרים שנראים כמעט נחושת — שמרו אותם בנפרד. ערבוב פליז אדום עם פליז צהוב בתוך אותה שקית גורם לקונה לאחד למחיר הנמוך.

אל תמכרו פליז צמוד לנחושת אדומה

טעות נפוצה במיוחד: ברז פליז עדיין מחובר לצינור נחושת אדומה. צינור הנחושת שווה 35–38 ₪ לקילו, הברז שווה 18–21 ₪ — ומכירה משותפת תמחר הכל לפי הממוצע הנמוך. הפרדה של ברגים ותאי שרז מהצינורות תגדיל את ההכנסה ב-20 עד 30 אחוזים. השתמשו במפתח צינורות לפירוק קל.

הסירו ברגי פלדה ממהדקים

חיבורי צינור ישנים לעיתים מגיעים עם ברגי פלדה מולחמים. ברג פלדה שוקל 20–50 גרם, ומגנט פשוט יוציא אותו מיד. עשרה ברגים שוקלים 200–500 גרם שמורידים את המחיר הממוצע על כל ה-20 קילוגרם שלכם. הכניסו מגנט לכלי ובדקו לפני הארגוז.

צלמו ושקלו לפני שמגיעים

שלחו תמונה מהירה ב-WhatsApp לקונה לפני שאתם טוענים לרכב. הקונה יוכל לאמת את סוג הפליז ולתת הצעת מחיר מקדימה, כך תוכלו להשוות בין שני קונים לפחות לפני ההחלטה. שקלו בבית בקירוב לייצר ציפיות ריאליות, ובקשו מהקונה מאזניים מאושרות בשקילה הסופית.

פליז ונחושת צהובה: אותה מתכת, שני שמות

אחד הבלבולים הנפוצים ביותר בשוק הגרוטאות הישראלי: "נחושת צהובה" ו"פליז" הם שמות שונים לאותה מתכת. שני המונחים מתארים סגסוגת נחושת-אבץ צהובה — ומחיריהם זהים בשוק המחזור.

מאיפה הבלבול? האינסטלטורים ואנשי הצנרת בישראל נוהגים לקרוא לאביזרי הפליז "נחושת צהובה" כדי להבחין בינם לבין "נחושת אדומה" (צינורות נחושת טהורה). הסוחרים ורוכשי הגרוטאות לעומת זאת משתמשים במונח "פליז" שהוא המונח המקצועי הבינלאומי (Brass). כאשר אתם מוכרים — שני המונחים מתקבלים, ואין פרשנות שונה במחיר.

מה שאסור לערבב: "נחושת צהובה" (=פליז, 18–24 ₪) שונה לחלוטין מ"נחושת אדומה" (נחושת טהורה, 35–38 ₪). שם דומה, מתכת שונה לגמרי. כך תבחינו: נחושת אדומה — צבע כתום-אדמדם, רכה יחסית, מתעקמת בקלות. פליז (נחושת צהובה) — צהוב-זהוב, קשה יותר, לא מתעקם ביד. ראו עמוד מחיר נחושת צהובה לקילו לפרטים נוספים.

כיצד לזהות פליז בבית: ארבעה מבחנים פשוטים

לפני שמוכרים, חשוב לזהות שמה שיש לכם הוא אכן פליז ולא מתכת אחרת. המבחנים הבאים ניתנים לביצוע בבית ללא ציוד מיוחד:

מבחן מגנט

פליז אינו מגנטי בכלל. קחו מגנט ביתי (מגנט מהמקרר מספיק) וקרבו לחתיכה. אם המגנט נמשך — המתכת מכילה ברזל או פלדה ואינה פליז. אם אין שום משיכה — ייתכן שזה פליז, נחושת, אלומיניום, נירוסטה או אבץ. מבחן הצבע יסיים את הזיהוי.

מבחן צבע

בדקו את הצבע על חתך טרי (שריטה קטנה). פליז — צהוב-זהוב עמוק. נחושת אדומה — כתום-ורדרד. אלומיניום — אפור כספי-מט. אבץ — אפור בהיר. נירוסטה — כסוף בוהק. אם הציפוי החיצוני שונה מהפנים — ייתכן שיש ציפוי כרום או ניקל על מתכת אחרת. ציפויים כאלה מורידים ערך.

מבחן משקל

פליז כבד — צפיפות 8.4–8.7 גרם לסנטימטר מעוקב. כבד בהרבה מאלומיניום (2.7 גרם לסמ"ק) וקצת קל מנחושת טהורה (8.9 גרם לסמ"ק). ברז פליז ממוצע (ברז מטבח סטנדרטי) שוקל 400–600 גרם. אם חתיכה גדולה "קלה" מדי — כנראה אלומיניום ולא פליז.

מבחן שריטה

שירטו את החתיכה במסמר או מפתח. פליז — הצבע הזהוב נשמר בעומק השריטה, אחיד ולא שכבתי. אם הצבע ה"זהוב" קילף ומגלה ברזל אפור מתחת — זה ציפוי ולא פליז מלא. אם הצבע בעומק אדמדם-כתום — זו נחושת אדומה ואתם עשירים יותר ממה שחשבתם.

איפה מוצאים פליז: המקורות הנפוצים

פליז מצטבר במקומות שרבים אינם מודעים אליהם. שיפוץ דירה ממוצע יכול להניב 5 עד 15 ק"ג פליז ששווה 90 עד 300 שקלים. פירוק חדר אמבטיה שלם, או החלפת מערכת מים בבניין קומות, יכול להגיע ל-50 ק"ג ויותר — שווה 900 עד 1,200 שקלים עבור פליז ממוין.

מערכת המים והאינסטלציה

זה המקור הגדול ביותר של פליז 60/40 בבית הישראלי: ברזים ישנים (350–600 גרם פליז נטו), מחברים, שסתומים, מפצלים, ראשי מקלחת מתכתיים, ברז שירותים, צינורות מעבר, וברזי גז. בדירה ממוצעת לאחר 20 שנה יש 5–12 חלקי פליז שונים במערכת המים.

דלתות, מנעולים וידיות

ידיות דלת ישנות (לפני 1990) עשויות לעיתים מפליז 70/30 מלא — חתיכה שוקלת 400–800 גרם. מנעולים וצילינדרים מכילים גם הם פליז, אך מעורב עם פלדה. ידיות חלון ופלטות פליז דקורטיביות נמכרות יחד עם שאר הפליז.

חלקי רכב ואופנוע

רדיאטורי פליז (נפוצים ברכבים עד שנת 2000), מחברי דלק, חלקי קרבורטור, ומחברי חשמל — כולם פליז. בסירות ושיירות ימיות נמצאים חלקי פליז ימי (Naval Brass) ששווים יותר בגלל תכולת הבדיל.

כלי נגינה וכלי בית עתיקים

פיתולי חצוצרה, סקסופון ותרומבון מורכבים מפליז 70/30 איכותי. כלי נגינה שבורים ללא שיקום שווים 150–400 שקלים כפליז. בדקו לפני מכירה אם הפריט שווה יותר כעתיק מאשר כגרוטאות.

תעשייה ומלאכה

שבבי כרסום וחריטה ממפעלים שעובדים עם פליז מכונאות מצטברים בקילוגרמים ושווים את המחיר המלא, ובלבד שמופרדים משבבי פלדה ואלומיניום. אומים, ברגים ואביזרי חיבור פליז מקובלים בכמות.

שאלות נפוצות על מחיר פליז