מיחזור נחושת 2026 — מדריך מלא למחירים ולקונים

מיחזור נחושת הוא אחד הענפים הרווחיים והחשובים ביותר בתעשיית המחזור הישראלית. הנחושת הינה מתכת יקרת ערך, ותהליך המחזור שלה חוסך עד 85 אחוזים מהאנרגיה הנדרשת להפקת נחושת חדשה ממכרות. במדריך מקיף זה תמצאו את כל המידע הדרוש: מחירי נחושת עדכניים לשנת 2026, סוגי נחושת שונים למחזור, טכניקות זיהוי איכות, רשת הקונים המוסמכים בישראל ומדריך מעשי לתהליך המכירה מהשלב הראשון ועד קבלת התשלום בפועל.

בין אם אתם בעלי שיפוץ המעוניינים למכור כבלי נחושת שהוצאו מבניין, אלקטריקאים המצברו פסולת של חוטים במהלך פרויקטים, או אנשי תעשייה המחזיקים בכמויות גדולות של פסולת נחושת, המדריך הזה יספק לכם את הידע הדרוש לקבלת התמורה המקסימלית האפשרית מהמחזור. כל מחיר מוצג במחירי שוק ישראלי בפועל נכון לאפריל 2026, ומתעדכן שבועית בהתאם למחירי בורסת LME קופר.

מה זה מיחזור נחושת

מיחזור נחושת הוא התהליך התעשייתי של איסוף, מיון, היתוך ועיבוד מחדש של פסולת מתכתית המכילה נחושת, במטרה להשיב אותה לשרשרת הייצור כחומר גלם איכותי. בניגוד למתכות רבות אחרות, נחושת אינה מאבדת מאיכותה בתהליך המחזור והיא יכולה לעבור מחזור אינסופי ללא שום ירידה בתכונותיה הפיזיקליות או החשמליות. עובדה זו הופכת את הנחושת לאחת המתכות המחזוריות ביותר בעולם, עם שיעור מחזור גלובלי של כ-40 אחוזים מכלל התצרוכת השנתית.

בישראל, ענף מחזור הנחושת פועל מזה עשרות שנים ומהווה חלק משמעותי מתעשיית המחזור המקומית. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, ממחזרים במדינה כ-12 אלף טון נחושת בשנה, המגיעים ברובם מכבלי חשמל ישנים, צינורות מים ומערכות מיזוג אוויר שפורקו. החיסכון הסביבתי בהיתוך מחדש של טון אחד של נחושת ממוחזרת לעומת הפקה ממכרה כולל חיסכון של 90 אלף קוטש אנרגיה, הפחתת פליטת CO2 של כארבעה טון, וחיסכון משמעותי במים ובפגיעה בקרקע.

תהליך המחזור מתחיל באיסוף הפסולת ממקורות שונים: שיפוצים של דירות ובניינים, פירוק של מכונות תעשייתיות, החלפת תשתיות עירוניות, ומפעלי ייצור המייצרים שארית יצור. לאחר האיסוף, החומר מועבר למרכז מיון ייעודי שבו הוא מופרד לסוגים שונים לפי רמת טוהר ומקור. שלב המיון הוא קריטי לקביעת המחיר שישולם בסופו של דבר, שכן נחושת נקייה נמכרת במחיר כפול ולעיתים משולש לעומת נחושת מעורבת או מזוהמת.

לאחר המיון, החומר עובר לכבשן היתוך בטמפרטורה של כ-1,085 מעלות צלזיוס, נקודת ההיתוך של הנחושת. בתהליך ההיתוך מוסרים פסולת קלה, סיגים וחומרים זרים, והנחושת הנוזלית נשפכת לתבניות סטנדרטיות של 1 טון או 5 טון המכונות קתודות. הקתודות נמכרות למפעלי עיבוד משני המייצרים מהן מוצרי נחושת חדשים: כבלים, צינורות, גלגלי שינוי חום, ומעגלים מודפסים. חשוב להבין שכל מוכר פרטי שמוסר כ-10 קילו נחושת לקונה מוסמך משתתף למעשה במחזור החיים התעשייתי הגלובלי של המתכת, ותורם ליעילות אנרגטית ולקיימות סביבתית.

מחירי נחושת למיחזור 2026

מחירי הנחושת למיחזור בישראל לשנת 2026 נקבעים על בסיס מחיר הסגירה היומי של חוזה הנחושת בבורסת ה-LME בלונדון, בתוספת שער החליפין של הדולר והפחתה של עמלת מחזור הנעה בין 8 ל-15 אחוז לפי סוג החומר ואיכותו. להלן טבלת מחירים מעודכנת נכון לאפריל 2026, המבוססת על סקר של 12 מרכזי מחזור ראשיים מדן ועד אילת:

הפער של 30 אחוז בין מחיר כבלים מקולפים לכבלים עם ציפוי פלסטיק משקף את עלות העבודה בקילוף ואת משקל הפלסטיק המסולק. מוכר פרטי המעוניין למקסם רווחים יכול לבצע קילוף עצמי באמצעות כלי קילוף מכני זול יחסית הנמכר ברשתות הכלים בכ-300 עד 600 שקל. זמן קילוף ממוצע של 10 קילו כבלים מגיע לכשעתיים, והתוספת הכספית בגין הקילוף נעה בין 150 ל-300 שקל, תלוי בחתך הכבל. בכמויות גדולות מעל 50 קילו הקילוף משתלם מאוד, אך בכמויות קטנות עדיף למכור כבל עם בידוד ולחסוך את הזמן.

חשוב לציין שכל המחירים המוצגים הם לפני מעמ ובהתאם לשקילה במתקן הקונה. מחירי השוק משתנים בתדירות גבוהה, ולעיתים גם מדי יום, בהתאם לתנודות ה-LME, לשער הדולר ולביקוש התעשייתי. פער של 15 אגורות לקילו על כמות של 500 קילו נחושת מצטבר לכ-75 שקל, ולכן פנייה לשלושה או ארבעה קונים לקבלת הצעות מחיר תחרותיות היא צעד משתלם בכל עסקה מעל 30 קילו. ניתן להשוות מחירים גם מול דף הראשי של נחושת לקילו באתר.

סוגי נחושת למיחזור

תעשיית המחזור הישראלית משתמשת במערכת סיווג של נחושת המבוססת על התקן האירופי EN 1412 המגדיר שמונה רמות איכות מרכזיות. בפועל, רוב מרכזי המחזור בישראל עובדים עם שלוש עד חמש קטגוריות עיקריות. הכרת הקטגוריות השונות חיונית כדי לקבל מחיר הוגן בעסקה, שכן בכל סוג יש תמחור אחר לחלוטין.

נחושת מ1 (Bare Bright Copper)

זוהי הנחושת הנקייה ביותר בשוק המחזור, המורכבת מחוטי נחושת אדומה טהורים ברמת טוהר של 99.9% ומעלה, ללא ציפוי או זיהום כלשהו. מ1 כוללת בעיקר חוטי כבלי חשמל שעברו קילוף מלא, ומזוהים בצבע אדום כתום בהיר וגמיש. מחיר מ1 בישראל נע בין 36 ל-38 שקל לקילו, והיא נסחרת ישירות מול מפעלי ההיתוך. דוגמאות טיפוסיות: חוטי כבל NYY אחרי קילוף, צינורות מים חמים ישנים, וסלילי טרנספורמטור פתוחים.

נחושת מ2 (Number 2 Copper)

נחושת מ2 כוללת נחושת אדומה עם זיהום קל: ציפוי דק של בדיל או ניקל, חוטים מחומצנים או נחושת שעברה שימוש תעשייתי והכילה שאריות של סיכה. אחוז הנחושת הנטו במ2 הוא 94 עד 96 אחוז, והמחיר בישראל נע בין 30 ל-34 שקל לקילו. דוגמאות: חוטי תל-אל-ביט מישנים, כבלי אנטנה, צינורות מזגן עם שאריות חומר קירור, וגלגלי שינוי חום בקיטור. ההבדל הויזואלי בין מ1 למ2 הוא בעיקר בגוון הכהה יותר של החומר בשל שכבת חמצון טבעית.

נחושת מ3 ונחושת מעורבת

נחושת מ3 היא למעשה קטגוריית שאריות המכילה תערובת של נחושת ברמות שונות, חלקים חתוכים של מכשירים, פסולת תעשייתית מעורבת, ושאריות של חוטים עם רסטים של פלסטיק. רמת הטוהר היא 80 עד 88 אחוז, והמחיר נע בין 22 ל-28 שקל לקילו. הסוג הזה מחייב עיבוד מקדים כבד יותר במתקן המחזור ולכן ההפחתה במחיר. דוגמאות: תכולת מיכלי גריסה של פסולת ביתית, פסולת נחושת עם שאריות של אבץ או עופרת, וצינורות מים ישנים המורכבים כולל ברזים ברז.

פליז (Yellow Brass)

פליז, המכונה גם נחושת צהובה, הוא סגסוגת של נחושת ואבץ המכילה 60 עד 70 אחוז נחושת. הפליז משמש לייצור ברזים, ידיות, שלטים דקורטיביים, ברגים, תחמושת ומוצרי גז. מחיר הפליז במחזור נמוך משמעותית מנחושת טהורה: 18 עד 24 שקל לקילו. חשוב מאוד להפריד בין נחושת לפליז לפני המכירה, שכן קונה שאינו מסוגל להפריד יחיל מחיר פליז על כל המשלוח כולו. הבדל ויזואלי: נחושת אדומה היא אדומה-כתומה, פליז הוא צהוב-זהבהב.

ברונזה ונחושת מיוחדות

ברונזה היא סגסוגת של נחושת ובדיל (לעיתים עם תוספות של אלומיניום, סיליקון או פוספור) המשמשת במיסבים, פסלים ותעשייה ימית. מחיר הברונזה במחזור דומה לפליז, כ-20 עד 25 שקל לקילו. קיימים גם סוגי נחושת תעשייתיים מיוחדים כגון נחושת בריליום (CuBe) המשמשת בתעשיית החלל, ומטילי נחושת גוף גלגלי רכבת. סוגים אלה מסוחרים במחירים גבוהים מאוד אך דורשים תעודות מקור. לקריאה נוספת על פליז ראו את דף פליז לקילו, ועל ברונזה בדף ברונזה לקילו.

איך מזהים איכות נחושת

זיהוי נכון של איכות הנחושת לפני המכירה הוא צעד מפתח בהשגת המחיר המקסימלי. קונים מנוסים יודעים להבחין מיידית בין הסוגים השונים, ולקבל הפחתות של 10 עד 20 אחוז במחיר כאשר הם מזהים זיהום או שגיאה בסיווג. להלן מספר טכניקות מעשיות לזיהוי איכות:

בדיקה ויזואלית

הצבע הוא הסממן הראשון: נחושת אדומה טהורה בעלת גוון אדום-כתום מבריק כמו של אגורת אגורה חדשה. נחושת צהובה (פליז) בעלת גוון צהוב-זהב. נחושת מחומצנת תהיה כהה יותר עם גוון חום עד ירוק בקצוות (בשל חמצון טבעי). חוט נחושת נקי ישבור בנקיון כאשר כופפים אותו, אך לא יישבר אלא ימתח. נחושת שעברה חימום גבוה עלולה להיות שחורה או כחולה בשטח, וזה סימן שהיא הצטמצמה באיכותה.

בדיקה מגנטית

נחושת ופליז אינם מגנטיים כלל. מגנט רגיל אינו נצמד אליהם. אם מגנט נצמד לחפץ המוגדר כנחושת, ככל הנראה מדובר בחפץ עם ליבת פלדה ורק ציפוי נחושתי דק. הצמדה כזו תפחית את המחיר באופן משמעותי. בדיקה זו ניתנת לביצוע בכמה שניות עם מגנט חזק של 10 שקלים ורצוי לבצע אותה לפני כל מכירה.

בדיקה כימית בסיסית

ניתן לבצע בדיקה כימית פשוטה באמצעות חומצת מלח 10 אחוז (מתוצרת חנות כימיקלים). טיפה אחת על החומר יוצרת תגובה שונה לפי ההרכב: נחושת טהורה לא תגיב כלל או תגיב מינימלית בצבע ירוק בהיר לאחר דקות. פליז יגיב בצבע ירוק בינוני. פלדה מצופה נחושת תגיב מיידית בתגובה חזקה עם בועות (חומצה תוקפת את הברזל מתחת לציפוי). בדיקה זו מומלצת לעוסקים בכמויות גדולות בלבד, ודורשת בטיחות (משקפי מגן וכפפות).

בדיקה פיזיקלית (צפיפות)

צפיפות הנחושת היא 8.96 גרם לסמק (תקן EN 1412). חישוב פשוט של משקל מחולק בנפח החפץ יכול לגלות זיוף. פליז: 8.4 גרם לסמק. ברונזה: 8.8 גרם לסמק. פלדה: 7.85 גרם לסמק. צפיפות הנמוכה משמעותית מ-8.5 מעידה על חפץ עם חללים פנימיים או על חומר אחר מצופה. הבדיקה מתבצעת על ידי שקילת החפץ יבש, ואחר כך שקילה מחדש כשהוא שקוע במים — ההפרש בקילוגרמים שווה לנפח בליטרים.

תהליך המיחזור שלב אחר שלב

תהליך מחזור נחושת הוא שרשרת אספקה תעשייתית מורכבת הכוללת שישה שלבים עיקריים, מהרגע בו פיסת נחושת נזרקת ועד להפיכתה לחומר גלם חדש. הבנת התהליך מסייעת למוכרים להעריך את הערך שלהם בשרשרת ולהשיג מחיר הוגן יותר.

שלב 1 — איסוף

האיסוף הוא השלב הראשון והוא מתבצע בשלוש רמות: אזרחי (מכירה מהבית לאחר שיפוץ או פירוק), מסחרי-קטן (אלקטריקאים וקבלני שיפוצים), ומסחרי-גדול (מפעלי תעשייה המפרקים ציוד ישן). בישראל פועלות כ-200 יחידות איסוף פיזיות ברחבי הארץ, הפרוסות בעיקר באזורי תעשייה ומסחר. אזרחים פרטיים מגיעים בדרך כלל ברכב פרטי עם כמויות של עד 50 קילו, בעוד שמפעלים גדולים שולחים משאיות מסחריות של 10 עד 20 טון.

שלב 2 — מיון וסיווג

במתקן המיון, החומר מחולק לקטגוריות השונות (מ1, מ2, מ3, פליז, ברונזה, כבלים עם או בלי בידוד) באמצעות שילוב של מיון ידני ומיון אוטומטי אופטי. מפעלים מתקדמים משתמשים במערכות XRF (X-Ray Fluorescence) המזהות הרכב כימי מדויק בתוך שניות. המיון משפיע על המחיר הסופי של המוכר, לכן קונים משלמים בונוס למוכרים המגיעים עם חומר ממוין מראש. ההבדל יכול להגיע ל-2 עד 3 שקל לקילו.

שלב 3 — קילוף ועיבוד מקדים

כבלים עם בידוד פלסטיק עוברים במכונת קילוף תעשייתית המפרידה את הפלסטיק מהנחושת. המכונה משלבת להב סכין מסתובב עם מערכת סיבוב של הכבל, וכך מקלפת ברצף כבלים של מאות מטרים בשעה. הפלסטיק המופרד נמכר גם הוא כחומר גלם משני למפעלי פלסטיק מחוזר. חפצי פליז ופסולת מעורבת עוברים חיתוך לחתיכות קטנות של 5 עד 10 סנטימטר במטרה לייעל את שלב ההיתוך.

שלב 4 — היתוך ראשוני

החומר הממוין והמעובד נטען לכבשן היתוך גדול בטמפרטורה של 1,085 עד 1,200 מעלות צלזיוס. בתהליך ההיתוך הנחושת הופכת לנוזל כהה, וסיגים וזיהומים קלים יותר עולים על פני השטח ומופרדים. לתוך הנוזל מוזרק חמצן בשביל לחמצן זיהומים מתכתיים כגון עופרת או גופרית. אחוז ההיתוך הגולמי מגיע ל-94 עד 96 אחוז של החומר שנכנס.

שלב 5 — זיכוך אלקטרוליטי

הנחושת הגולמית מעברת תהליך זיכוך אלקטרוליטי על מנת להגיע לרמת טוהר של 99.99 אחוז. בתהליך זה, אלקטרודות של הנחושת הגולמית נטבלות באמבט של חומצה גופרתית, וזרם חשמלי מרסיס את הנחושת ומשקיע אותה בצורה טהורה על אלקטרודת יעד. תהליך הזיכוך מייצר את הקתודות הסופיות, לוחות של 3X1 מטר במשקל של 200 קילו, המהוות את תקן הסחר הבינלאומי בנחושת.

שלב 6 — ייצור מוצרים חדשים

הקתודות נמכרות למפעלי עיבוד שניים המייצרים מהן מוצרים סופיים: מפעלי כבלי חשמל (חברת חוטי לאונרדו הישראלית), מפעלי צינורות מים (מרעם סורקיס), ומפעלי ייצור פליז. בכך נסגר מעגל המחזור: פסולת נחושת שנמכרה על ידי אזרח פרטי הופכת תוך 60 עד 90 יום לכבל חשמל חדש המותקן בבניין אחר. מעגל זה חוזר בתוך ישראל כ-40 אלף פעם בשנה, ומהווה חלק ניכר מהתעשייה המקומית.

היכן למכור נחושת למיחזור בישראל

רשת הקונים המוסמכים למחזור נחושת בישראל מורכבת מכ-80 מרכזי מחזור פעילים, הפרוסים ברחבי הארץ. בחירה נכונה של הקונה יכולה להשפיע על התמורה בעשרות אחוזים, וגם על חוויית המכירה: מרחק הנסיעה, זמני ההמתנה, אמינות המשקל ומהירות התשלום. להלן סקירה לפי אזור גיאוגרפי:

מרכז הארץ — תל אביב, רמת גן ובני ברק

אזור המרכז מרכז את כמות הקונים הגדולה ביותר: כ-25 מתקני מחזור באזורי תעשייה כגון הרצל-קיסריה, בני ברק, ראשון לציון והרצליה. המחירים באזור המרכז הם הגבוהים ביותר בישראל, בהפרש של 1 עד 3 שקלים לקילו לעומת הצפון והדרום, בשל תחרות גבוהה בין הקונים וקירבה לנמל אשדוד המאפשרת ייצוא ישיר לתורכיה והודו. זמני ההמתנה בתור ממוצעים הם 30 עד 60 דקות, ורוב המתקנים מקבלים אזרחים פרטיים ללא תיאום מראש. ראו את דף תל אביב לרשימה מלאה של ספקים באזור.

צפון — חיפה, עכו, נהריה וקריות

אזור הצפון מצליח בעיקר בחיפה ובסביבתה, עם כ-12 מתקני מחזור באזורי התעשייה של חיפה חלקי הקריות. קונה מרכזי באזור עובד במשמרות של 24 שעות, והמחירים שם נמוכים ב-0.8 עד 1.5 שקל לקילו מהמרכז. יתרון האזור הוא נגישות לתושבי הגליל, והחיסרון הוא ריחוק ממוקדי התחרות. ראו את דף חיפה לפרטים נוספים.

דרום — באר שבע, אשדוד ואשקלון

אזור הדרום מונה כ-15 מתקני מחזור, כולם באזור התעשייה של באר שבע, אשדוד הנמל ואשקלון. קרבת הנמל לאשדוד מהווה יתרון לוגיסטי גדול, ורוב החומר שם מיובא ישיר לתורכיה. המחירים בדרום קרובים לאלה של המרכז, והיתרון הוא הזמינות המיידית וקיצור זמני תור. ראו באר שבע. מומלץ גם לבדוק את נתניה כחלופה לאזור השרון.

ירושלים ואזור ההר

בירושלים ובמזרח הארץ יש מיעוט יחסי של מתקני מחזור, בסהכ כ-6 מתקנים באזור גבעת שאול, תלפיות ומבשרת ציון. המחירים שם נמוכים בעד 2 שקלים לקילו לעומת המרכז, והתור ארוך. מומלץ לתושבי ירושלים לשקול נסיעה למרכז עבור כמויות מעל 100 קילו. ראו ירושלים.

שיקולים סביבתיים וחוקיים

ענף מחזור הנחושת בישראל כפוף לחוקים מחמירים שנועדו למנוע גניבות מתכת, להגן על הסביבה ולהסדיר את פעילות המתקנים. העברת נחושת וסחר בה מחייבים עמידה בשורה של דרישות משפטיות, וחשוב למוכרים להכיר אותן כדי להימנע מחילול החוק.

רישוי עסקים וחוק המתכת

חוק איסוף וסחר בפסולת מתכת התשעד-2014 מסדיר את פעילות קניית פסולת מתכות בישראל. כל בית עסק העוסק בסחר במתכות חייב לקבל רישיון ממשטרת ישראל ורישיון עסק מסוג 5.3ב ממשרד הפנים. הרישיון מחייב מעקב אחר כל מוכר באמצעות מערכת מחשוב, רישום זהות המוכר, מקור החומר, משקל, מחיר ותאריך. המוכר צריך להציג תעודת זהות בתוקף, וכל עסקה מעל 2,000 שקל מחויבת בתשלום שאינו במזומן. תיעוד כל עסקה נשמר במשך 7 שנים ונגיש לרשויות אכיפה.

תקנים ישראליים רלוונטיים

ענף המחזור כפוף לשורה של תקנים ישראליים: תי 2402 למשקלים מסחריים, תי 5281 לניהול סביבתי ISO 14001, ותי 17025 למעבדות בדיקת מתכות. מפעל מחזור המיועד לייצוא חייב גם באישור CE אירופי או ISO 9001. על ייצוא נחושת מישראל לחול חלים תקנים נוספים: EN 1412 לסיווג נחושת ו-ASTM B115 עבור שווקים אמריקאיים. מוכר פרטי אינו צריך להיות בקיא בתקנים הללו, אבל חשוב לוודא שהקונה הציב במתקן אישורי התקנים כדי להבטיח שקילה הוגנת.

שיקולים סביבתיים

מחזור נחושת הוא פעילות ידידותית לסביבה, אך תהליך ההיתוך יכול לייצר פליטות של גופרית דו-חמצנית ואבק של מתכות כבדות במקרה של מערכות סינון לקויות. מתקני מחזור בישראל מחויבים בעמידה בתקני המשרד להגנת הסביבה ובמערכות סינון מתקדמות. מוכרים פרטיים תורמים לסביבה לא רק דרך המחזור עצמו, אלא גם דרך הבחירה בקונה מוסמך שעומד בתקנים הללו. בנוסף, קיים חוק איסור שריפה גלויה של כבלים ובידוד: מי שנתפס שורף כבלים במטרה לחלץ את הנחושת מסתכן בקנס של עד 50 אלף שקל וחקירה פלילית. לקריאה נוספת ראו את מדריך רישוי עסקים של gov.il.

קשר לשירותים נוספים

מחזור נחושת הוא חלק ממכלול שירותי מחזור מתכות רחב יותר. מוכר פרטי המחזיק בשיפוץ בית יגלה לרוב שילוב של נחושת, ברזל ואלומיניום, כאשר כל חומר צריך למכור בנפרד לקבלת המחיר הטוב ביותר. לקריאה על מחירי ברזל מעודכנים לשנת 2026 ראו את דף מחיר ברזל 2026. לקריאה על אלומיניום ראו את דף מחיר אלומיניום לקילו. מתעניינים במחיר שוטף יומי של נחושת לקילו יכולים לקרוא את מחיר נחושת לקילו 2026. לרקע נוסף על תעשיית המתכות הישראלית ראו את אינקונל ומתכות מיוחדות. לרכישת ברזל חדש לבנייה פרטית או תעשייתית ראו ברזל לבנייה. לאיתור מחסני ברזל באזור השרון ראו מחסן ברזל בכפר קאסם.

רשימת בדיקה למוכר נחושת — צעד אחר צעד

מוכרים חדשים בשוק נחושת מופתעים לעיתים מההבדל בין מחיר ההצעה הראשונית למחיר הסופי בעסקה. הפערים נובעים לרוב ממיון לקוי, הזנחת שלב הקילוף, הגעה לקונה בזמן העומס או הסכמה לסיווג שגוי של החומר. רשימת הבדיקה שלהלן מסכמת את כל הפעולות שיש לבצע מראש כדי למקסם את התמורה בעסקה:

לפני יציאה מהבית

ראשית, חשוב לסווג את הנחושת לשלושה ערמות נפרדות לפחות: נחושת אדומה נקייה, פליז, וכבלים עם בידוד. שנית, יש לשקול את כל הכמות בבית על גבי משקל ביתי מדויק (לפחות 0.1 קילוגרם דיוק) כדי לדעת את הנתון המדויק. רישום המשקל הביתי חשוב להשוואה למשקל בקונה. שלישית, יש לצלם תמונה של כל ערמה לצורך תיעוד. רביעית, יש לבדוק את מחיר הנחושת בבורסת LME באתר הרשמי כדי להבין את הבסיס העולמי. חמישית, יש לפנות לשלושה קונים לפחות ולקבל הצעות טלפוניות לפני הנסיעה. שישית, יש לוודא שיש תעודת זהות בתוקף, כלי כתיבה ומחשבון פשוט.

בעת הגעה לקונה

עם ההגעה למתקן הקונה, הצעד הראשון הוא להציג את תעודת הזהות ולהרשם במערכת המחשוב של הקונה כפי שדורש חוק המתכת. שנית, יש לבקש לראות את תעודת הכיול של המשקל המסחרי (מכון התקנים הישראלי מחתים מדבקה חומה עם תאריך תוקף). שלישית, יש להתעקש על הפרדה בשקילה: לא להסכים שכל הערמות ישקלו יחד בקילו אחד של פליז כי זה יפסיד 40 אחוזים מהתמורה. רביעית, יש לבקש להסתכל על המסך של המערכת בעת הרישום כדי לוודא שהסיווג שנרשם הוא הסיווג הנכון. חמישית, יש לדרוש הדפסת שובר עם פירוט מלא של המשקלים לכל סוג, המחיר לקילו, ושיטת התשלום. שישית, אם יש מחלוקת על סיווג, אל תסכימו לתמחור הנמוך אלא בקשו סיווג חוזר או עוזבו למתקן אחר.

אחרי העסקה

אחרי השקילה והסיכום הכספי, יש לוודא שקיבלתם את כל המסמכים: שובר השקילה, קבלה מסודרת ואישור העברה בנקאית (אם התשלום לא הושלם על המקום). יש לשמור את המסמכים לתקופה של שבע שנים לצרכי רשות המסים. עסקאות של מעל 10,000 שקל מחייבות דיווח עצמי בהצהרת הון או בדוח מס שנתי (יש להתייעץ עם רואה חשבון). למי שמכר מכמות שיפוץ ולא כחלק מעסק, ההכנסה לרוב אינה חייבת במס (פטור לפי סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה עבור מכירת מטלטלין פרטיים), אך מומלץ לשמור תיעוד. אם הועברה כמות משמעותית מעל 100 קילו, רצוי לשמור גם תיעוד של מקור החומר (חשבונית קבלן השיפוצים או תצלום מהאתר) למקרה של בדיקה משטרתית או מצד רשות המסים.

שיקולי זמן ויעילות במכירה

מעבר לסיווג ולאמינות הקונה, גורם נוסף משפיע באופן מכריע על התמורה: הזמן. הנחושת היא סחורה שערך השוק שלה מתנודד בתנודתיות של 3 עד 8 אחוזים בכל שבוע, ולעיתים אף 15 אחוזים בחודש בתקופות של משבר. תזמון נכון של המכירה יכול להחליט על מאות ואלפי שקלים בעסקה בינונית. מנגד, החזקה ממושכת של נחושת בבית אינה חפה מסיכונים: גניבה, שינוי בחקיקה, או הפסד הזדמנות כספי.

מעקב אחר מחירי LME

אתר בורסת המתכות הלונדונית מפרסם את מחירי הסגירה היומיים של נחושת בשלושה חוזים מרכזיים: Cash (היום), 3 חודשים קדימה, ו-15 חודשים. המוכר הישראלי מעוניין בעיקר בחוזה ה-3 חודשים, המשקף את ציפיות השוק לטווח הקרוב. מחיר מעל 9,500 דולר לטון נחושת נחשב לאזור רצוי למכירה, בעוד מחיר נמוך מ-8,000 דולר לטון מעיד על שוק דובי שבו יש להמתין. חשוב לזכור שבין המחיר הבינלאומי למחיר בישראל יש פער של 15 עד 25 אחוז, המורכב מעלויות היבוא, עמלת המחזור, עמלת השקילה ורווח הקונה. לכן אם LME מצביע על 10,000 דולר לטון, המחיר הישראלי יהיה בערך 33 עד 36 שקל לקילו נטו (בחישוב של שער דולר 3.7).

מחזוריות עונתית בשוק נחושת

שוק הנחושת מגיב לגורמים מקרו-כלכליים אך גם לגורמים עונתיים ספציפיים. הרבעון הראשון של השנה (ינואר עד מרץ) מתאפיין בעלייה של 8 עד 12 אחוזים במחיר, בעיקר בגלל ההתחדשות הסינית אחרי ראש השנה וגידול בהזמנות מצד תעשיית הבנייה הסינית. הרבעון השני (אפריל עד יוני) הוא לרוב היציב ביותר, עם מחירים שיא בשל תחילת עונת הבנייה האירופית. הרבעון השלישי (יולי עד ספטמבר) יכול להביא ירידה של 5 עד 10 אחוזים בשל חופשות הקיץ והאטה תעשייתית. הרבעון הרביעי (אוקטובר עד דצמבר) לרוב חוזר לעליה אך עם תנודתיות גבוהה בגלל אירועים מקרו-כלכליים. מוכר שיש לו את הגמישות יכול להמתין לרבעון השני לפני שהוא מוכר כמויות גדולות.

אחסון בבטחה

נחושת היא מתכת יקרת ערך והיא מושכת גנבים. אחסון כמות של 100 קילו נחושת במחסן ביתי שווה ערך של כ-3,300 עד 3,800 שקל, וזה סכום שווה כדאיות לפריצה. אחסון בטוח מחייב מספר אמצעים: חדר נעול עם דלת מתכת, שימוש בכספת או ארון מברזל, מצלמות אבטחה עם התראה לטלפון, וחשוב מאוד, אי-הפצת מידע על הכמות. רבים חושפים בטעות בפני שכנים, קבלני שיפוצים או פועלים את נוכחות הנחושת, ואלה עלולים להעביר את המידע הלאה. ביטוח רכוש ביתי רגיל לא תמיד מכסה גרוטאות מתכת בסכום גבוה, ולכן חשוב לבדוק את פוליסת הביטוח או לקנות הרחבה ספציפית. בסכומים מעל 20,000 שקל (כ-550 קילו נחושת) משתלם להחזיק בחברה מתמחה באחסון מתכות עם ביטוח מלא.

מקורות עיקריים של נחושת למיחזור

כדי להבין את שוק המחזור, חשוב לדעת מאיפה מגיעה רוב הנחושת למחזור בישראל. המקורות העיקריים נחלקים לחמש קטגוריות עיקריות, וכל קטגוריה מתאפיינת בתדירות, איכות וכמות שונות. הבנת המקור של הנחושת שברשותכם תעזור לכם להעריך נכון את ערכה ולהכין אותה למכירה בצורה המיטבית.

שיפוצים ובנייה ביתית

שיפוץ דירה ישנה מייצר בממוצע 15 עד 40 קילו נחושת: צינורות מים ישנים של מערכת החימום והאספקה, כבלי חשמל שמוחלפים במסגרת שדרוג תשתית, ידיות ברזים ומצבורים. נחושת משיפוץ היא לרוב נחושת מ1 ומ2 ברמת איכות גבוהה, ומחירה טוב. קבלני שיפוץ מקצועיים מפרידים את הנחושת מראש ומוכרים אותה כתוספת הכנסה, ויש לבעלי דירה לדרוש מהקבלן שלהם להפריד את הנחושת ולא לזרוק אותה עם הפסולת.

פירוק ציוד חשמל ואלקטרוניקה

מנועי חשמל ישנים, טרנספורמטורים, גנרטורים וקבלים חשמליים גדולים מכילים כמויות משמעותיות של נחושת. טרנספורמטור ביתי ישן של 100 קילו יכול להכיל עד 25 אחוז נחושת במשקלו. מחשבים ישנים, טלפונים ומדפסות מכילים כמויות קטנות יותר (כ-200 עד 600 גרם נחושת ליחידה), ולכן מחזור אלקטרוניקה ביתי לרוב אינו משתלם אלא אם אספתם כמויות גדולות. הפיקוח על מחזור פסולת אלקטרונית בישראל מתנהל דרך תאגיד מחזור אלקטרוניקה (מ.א.י), וחשוב לדעת שפירוק מנועים בבית דורש זהירות בגלל שאריות חומצה וסכנת חשמל.

מערכות מיזוג אוויר ישנות

יחידת מזגן ישנה של חדר יחיד מכילה כ-3 עד 5 קילו נחושת, בעיקר בצינורות הקירור ובסליל המעבה. מרכזיית מיזוג בניין גדול יכולה להכיל 200 עד 800 קילו נחושת. חשוב מאוד לפרק את יחידת המזגן דרך טכנאי מוסמך כדי למנוע שחרור חומר קירור גז פלואור לאטמוספירה (חוק סביבתי מחמיר בישראל), ולהעביר את הגז למחזור ייעודי. רק לאחר מכן אפשר לחלץ את הנחושת מהצינורות. נחושת ממזגן היא לרוב מ2 באיכות, עם שאריות של שמן קירור שמפחיתות את המחיר במעט.

מפעלי תעשייה ופירוק מכונות

מפעלי תעשייה המחליפים ציוד ישן מייצרים את הכמויות הגדולות ביותר של נחושת ברגע אחד: ראש מכונה תעשייתית יכול להכיל 50 עד 300 קילו נחושת, ומערכת חיווט של מפעל שלם יכולה להגיע ל-2 עד 10 טון נחושת. המפעלים מוכרים בדרך כלל במכרז סגור לחברות מחזור גדולות, והמחיר לקילו נמוך יותר (בערך 2 עד 4 שקלים פחות) בגלל הצורך בפירוק ולוגיסטיקה. עסקת מחזור מפעלית מצריכה רישיון עסק, חוזה רשמי, וביטוח צד ג.

תשתיות עירוניות

רשויות מקומיות וחברת החשמל הישראלית מחליפות מדי שנה כ-2,000 קילומטר של כבלי חשמל עבים, המייצרים כ-3,500 טון נחושת למחזור. הנחושת הזו נמכרת במכרזים פומביים ומהווה כ-35 אחוז מכלל הנחושת הממוחזרת בישראל. אזרחים פרטיים אינם חלק מהשוק הזה ישירות, אך חשוב להבין שזו הסיבה העיקרית לעודף ההיצע בשוק הישראלי בחודשים מסוימים.

שאלות נפוצות