פרופיל 100/100: משקל, עובי דופן ועמודים

משקל פרופיל 100/100 לפי עובי דופן

בעובי 4 מילימטר, הנפוץ בעמודי פרגולה וחניה, פרופיל 100/100 שוקל כ 11.7 ק"ג למטר, כלומר כ 70 ק"ג למוט של 6 מטר. בעובי 3 מילימטר כ 8.96 ק"ג למטר, ובעובי 5 כ 14.4. בעוביים הגבוהים, 8 ו 10 מילימטר, המשקל מגיע ל 21.4 ו 25.6 ק"ג למטר.

איזה עובי לבחור

בעמוד, שני דברים קובעים את העובי. הראשון הוא העומס: משקל הגג, הקורות, ובישראל, בעיקר הרוח, שמנסה להפיל את המבנה או להרים את הגג. השני הוא הגובה: עמוד גבוה ודק נוטה להתכופף ולקרוס מהצד, גם כשהעומס עליו לא גדול. לכן עמוד של 3 מטר יכול להסתפק בדופן דקה יותר מעמוד של 5 מטר באותו עומס.

מעבר לחוזק, עובי הדופן קובע גם את איכות החיבורים. בורג שעובר דרך דופן של 3 מילימטר לוחץ אותה, ודופן של 5 מילימטר מחזיקה אותו טוב יותר. וריתוך של פלטה עבה לדופן דקה יוצר נקודה חלשה. בכל מבנה נושא, המידה והעובי נקבעים בחישוב של מהנדס, לפי התקן.

למה גובה העמוד חשוב לא פחות מהעומס

עמוד קצר ועבה נכשל, אם בכלל, כשהפלדה עצמה נמחצת. עמוד ארוך ודק נכשל הרבה לפני כן: הוא מתכופף לצד וקורס, גם כשהעומס עליו קטן בהרבה ממה שהפלדה יכולה לשאת. התופעה הזו, קריסה, היא הסיבה שאותו פרופיל יכול להיות מספיק לעמוד של 2.5 מטר, ולא מספיק לעמוד של 5 מטר.

פרופיל מרובע טוב במיוחד בעמודים, כי הוא קשיח באותה מידה בשני הכיוונים, כך שאין לו "צד חלש" שבו הוא יקרוס ראשון. זו אחת הסיבות שעמודים עשויים בדרך כלל מפרופילים מרובעים או עגולים, וקורות מפרופילים מלבניים או מ IPE. בעמודים גבוהים, מקטינים את אורך הקריסה בעזרת קורות או אלכסונים שמחברים בין העמודים באמצע הגובה.

עמודים לפרגולות

פרגולה מפלדה היא אחד השימושים הנפוצים ביותר לפרופיל 100/100. העמודים נושאים את הקורות הראשיות, ועליהן מונחות קורות משנה ושלבי הצללה, או כיסוי כמו פוליקרבונט, פח או בד.

כמה פרטים חשובים. רוח מלמטה: פרגולה עם כיסוי אטום תופסת רוח כמו כנף, והרוח מנסה להרים אותה. החיבור לקרקע ולגג צריך לעמוד בכוח הזה, ולא רק במשקל. חיבור הקורות: הקורות מחוברות לעמוד דרך פלטת ראש, או דרך פלטה צדדית מרותכת. החורים בפלטות צריכים להתאים לחורים בקורות. ניקוז מים: בגג אטום, המים צריכים לרדת למקום מתוכנן, ולפעמים העמוד עצמו משמש כמרזב. במקרה כזה, צריך פתח כניסה למים בראש העמוד ופתח יציאה בתחתית.

חניות מקורות וסככות

חניה מקורה דומה לפרגולה, אבל בדרך כלל גדולה יותר, עם מפתח רחב בין העמודים, כדי שרכב ייכנס ויצא בנוחות. מפתח רחב פירושו קורות גדולות יותר, ועומס גדול יותר על כל עמוד. לעיתים קרובות, חניה לשני רכבים נבנית עם ארבעה עמודים בלבד, וכל אחד מהם נושא רבע מהגג.

בסככות, למשל לאחסון, לחקלאות או למקום ישיבה גדול, העמודים גבוהים יותר, והגג גדול יותר. כאן לפעמים צריך עמודים כבדים יותר, ב 5 או 6 מילימטר, או פרופיל גדול יותר מ 100/100. ובכל מקרה, עמודים בכניסה לחניה נפגעים מרכבים, ולכן כדאי להגן על התחתית שלהם, או למקם אותם כך שלא יהיו בדרך. בחניות שצמודות לבית, לפעמים אפשר לחבר את צד אחד של הגג לקיר, ולהסתפק בעמודים רק בצד השני. זה חוסך עמודים ופותח את החניה, אבל מעביר עומס לקיר, ולכן החיבור לקיר והיכולת שלו לשאת את העומס צריכים להיבדק בתכנון.

עמודים לשערי רכב

שער רכב כבד, ובמיוחד שער כנף רחב, תולה את כל המשקל שלו על עמוד אחד, ומפעיל עליו כוח גדול בכל פתיחה. פרופיל 100/100 בעובי 4 מילימטר ומעלה, עם עיגון עמוק בבטון, הוא בחירה נפוצה לעמודי ציר. בשער נגרר, העמודים נושאים פחות משקל, אבל צריכים להחזיק את המסילה העליונה או את המנגנון.

הצירים מחוברים לעמוד דרך פלטה מרותכת או דרך תושבת, ולא ישירות לדופן. ואם יש מנוע חשמלי, התושבת שלו נקבעת לפי היצרן, וכדאי לחתוך את החורים שלה מראש, יחד עם שאר החורים בעמוד.

עמוד כמרזב

בפרגולות ובחניות עם גג אטום, אפשר להעביר את מי הגשם דרך אחד העמודים, במקום מרזב חיצוני. זה נראה נקי יותר, אבל דורש תכנון. בראש העמוד, צריך פתח שמקבל את המים מהמרזב האופקי, עם רשת שמונעת מעלים להיכנס. בתחתית, פתח יציאה מעל הקרקע, או חיבור לצינור ניקוז. ובתוך העמוד, המים זורמים על הפלדה, ולכן גילוון חם, שמכסה גם את הפנים, הוא חובה.

עמוד שמשמש כמרזב חייב להיות פתוח לניקוי. עלים ולכלוך שנכנסים אליו מצטברים בתחתית, ואם הפתח נחסם, המים עולים בתוך העמוד. כדאי לתכנן פתח ניקוי בתחתית, שאפשר לפתוח.

הגנה מפגיעת רכב

בחניות, עמודים נפגעים מרכבים, בעיקר בתחתית, ברוורס. פגיעה קלה מקלפת את הציפוי, ופגיעה חזקה יכולה לכופף את העמוד ולסכן את הגג. כמה פתרונות: למקם את העמודים מחוץ לנתיב הנסיעה, להוסיף שרוול מגן בתחתית, או בסיס בטון מוגבה שמרחיק את הרכב מהעמוד. בעמודים שנפגעו, כדאי לבדוק את הישירות ואת הריתוכים בבסיס, ולתקן את הציפוי בצבע עשיר באבץ. עמוד שהתכופף בצורה שנראית לעין צריך להיבדק ולהיות מוחלף, ולא רק לקבל צבע, כי פגיעה כזו משנה את האופן שבו הוא נושא את הגג. כשעמוד מוחלף, עמוד מוכן עם אותן פלטות ואותם חורים נכנס למקום של הישן, בלי לפרק את שאר המבנה. ראו את תיקון ציפוי בצבע אבץ.

פלטות בסיס וברגי עיגון

רוב עמודי 100/100 מעוגנים בפלטת בסיס: פלטה מרובעת שמרותכת לתחתית העמוד, עם ארבעה חורים או יותר, שמוברגת לבטון. הגודל, העובי ומספר הברגים נקבעים בחישוב, לפי העומס שהעמוד מעביר. בעמוד שנושא פרגולה בחוץ, הכוח העיקרי בבסיס הוא בדרך כלל הכוח של הרוח שמנסה לכופף את העמוד, והוא מתורגם למשיכה בברגים בצד אחד.

כמה כללים: הברגים צריכים להיות רחוקים מספיק מהעמוד כדי שיהיה מקום להבריג; החורים מעט גדולים מקוטר הברגים, כדי שיהיה מרווח למיקום; וכשהעמוד מגולוון בחם, צריך חור ניקוז בפלטה או בדופן, ממש מעליה. פלטות שנחתכות בלייזר יחד עם העמוד מתאימות לו בדיוק. ראו את פלטות בסיס ועיגון לעמודים.

חיבור קורות לעמוד

הקורות שנשענות על עמוד 100/100 יכולות להיות פרופילים מלבניים, פרופילי IPE או UPN, או פרופילים מרובעים קטנים יותר. החיבור נעשה בכמה דרכים. הנחה על פלטת ראש ובורג דרך הפלטה והקורה: פשוט, ומתאים כשהקורה עוברת מעל העמוד. פלטה צדדית מרותכת לעמוד, שהקורה מוברגת אליה: מתאים כשהקורה נגמרת בעמוד, או כשכמה קורות מתחברות לאותו עמוד מכיוונים שונים. ריתוך ישיר של הקורה לעמוד: חזק ומהיר, אבל מחייב שכל העבודה תיעשה לפני הגילוון, והמבנה מגיע לאתר בחלקים גדולים.

בחיבורי ברגים, המבנה יכול להיות מגולוון בחם בחלקים, ומורכב באתר, וזה מקל מאוד על ההובלה ועל הגילוון. לפרופילי קורות, ראו את טבלת IPE לקורות ואת פרופילים מלבניים לקורות.

מחסנים, סככות תעשייתיות ומבנים קלים

במבנים קלים, כמו מחסנים חקלאיים, סככות לרכבים ולציוד, ומבני שירות, פרופיל 100/100 משמש לעמודים, ולפעמים גם לקורות הגג במפתחים קטנים. במבנים כאלה, היתרון של פרופיל מרובע הוא הפשטות: קל לחבר אליו קורות מכל צד, קל לחפות אותו, וקל לגלוון ולצבוע אותו.

במבנים גדולים יותר, עם מפתחים רחבים וגובה רב, עוברים בדרך כלל לפרופילי HEA ו HEB לעמודים, ולפרופילי IPE לקורות. החישוב קובע את הבחירה. לטבלאות של הפרופילים האלה, ראו את פרופיל HEB לעמודים כבדים.

עמודים בסדרות

בפרויקטים של כמה פרגולות זהות, למשל בשכונה חדשה או במתחם, או של חניות בבניין משותף, כל העמודים זהים או כמעט זהים. כאן ההזמנה המרוכזת חוסכת הרבה: שרטוט אחד, חיתוך אחד, וכל העמודים יוצאים עם אותם חורים ואותן פלטות. אפשר לספק אותם בשלבים לפי התקדמות העבודה, כשכל משלוח ממוין לפי מבנה.

פרופיל 100/100 שחור

פרופיל שחור הוא נקודת המוצא לכל עמוד שיגולוון בחם: מזמינים שחור, חותכים, מרתכים פלטות ותושבות, ומגלוונים את העמוד המוכן. בעמודים פנימיים, למשל במבנים סגורים, פרופיל שחור וצבוע מספיק בדרך כלל. על פרופילים שחורים בכל המידות, ראו את פרופילים שחורים לכל המידות.

גילוון חם לעמודי 100/100

עמוד שעומד בחוץ עשרות שנים צריך הגנה טובה. גילוון חם של העמוד המוכן, אחרי הריתוך של הפלטות והתושבות, מכסה את הפלדה מבפנים ומבחוץ, כולל הריתוכים. לפי ISO 1461, בפלדה בעובי של מעל 3 ועד 6 מילימטר, העובי הממוצע המינימלי של הציפוי הוא 70 מיקרון, ומעל 6 מילימטר, 85 מיקרון. עמוד בעובי 4 מקבל, אם כך, ציפוי עבה יותר מפרופיל דק.

כדי שהגילוון יצליח, העמוד צריך חורי ניקוז ואוורור: כשפלטה סוגרת את התחתית ופלטה סוגרת את הראש, העמוד הוא כלי סגור, והאבץ והאוויר צריכים דרך להיכנס ולצאת. החורים ממוקמים בדרך כלל ממש מעל פלטת הבסיס וממש מתחת לפלטת הראש, בצד שלא נראה. ראו את גילוון חם לעמודים ולקונסטרוקציה.

אחרי הגילוון, אפשר לצבוע מעל, כדי לקבל צבע מסוים. השילוב של גילוון וצבע עמיד יותר מכל אחד מהם לבד, ונפוץ בפרגולות של בתים פרטיים, שבהן המראה חשוב. ההכנה של משטח האבץ לפני הצביעה קובעת אם הצבע יחזיק, ולכן כדאי שמי שצובע יכיר עבודה על גילוון, וישתמש בצבע יסוד שמתאים לאבץ.

חיתוך ועיבוד בלייזר

בעמודי 100/100 כמעט תמיד יש עיבוד: אורך מדויק, חורים לחיבור קורות, חורים לתושבות, חורי ניקוז, ולפעמים חריצים להכנסת פלטות. במכונת לייזר הצינורות שלנו, באורך של עד 12 מטר עם טעינה אוטומטית, כל אלה נחתכים בפעולה אחת, בכל אחת מארבע הדפנות, וכל העמודים יוצאים זהים.

זה חשוב במיוחד במבנה שמורכב בברגים: אם החורים בעמודים ובקורות נחתכים מאותו שרטוט, המבנה מתחבר באתר בלי קידוח ובלי התאמות. שלחו שרטוט עם אורך כל עמוד, מיקום החורים והקוטר שלהם, והפלטות. ראו את לייזר צינורות לעמודים ולקורות.

דוגמה: פרגולה של 4 על 5 מטר

פרגולה של 4 על 5 מטר, עם ארבעה עמודים בגובה 2.7 מטר מפרופיל 100/100 בעובי 4 מילימטר. העמודים: ארבעה כפול 2.7, כלומר 10.8 מטר, כ 126 ק"ג. מכל מוט של 6 מטר יוצאים שני עמודים, עם שארית של 60 סנטימטר, כך שצריך שני מוטות.

לכל עמוד, פלטת בסיס ופלטת ראש, חורים לחיבור הקורות, חור ניקוז בתחתית וחור אוורור בראש. הקורות הראשיות והמשניות מפרופילים אחרים, לפי התכנון. כשכל זה מוזמן יחד, החורים בעמודים ובקורות תואמים, והפרגולה מגיעה מוכנה להרכבה. המספרים כאן הם דוגמה להבנת הכמויות; המידות של מבנה אמיתי נקבעות בחישוב.

חיפוי ועיצוב של עמודים

לפעמים העמוד הוא פרופיל פלדה נושא, ומסביבו חיפוי שנותן לו את המראה: עץ, אבן, אלומיניום או לוחות דקורטיביים. במקרה כזה, העמוד יכול להיות פשוט ומגולוון, והחיפוי נבחר לפי העיצוב. צריך רק לתכנן את החיבור של החיפוי, ולזכור שבין החיפוי לפלדה עלולה להיאסף לחות, ולכן הגילוון חשוב גם כשהעמוד לא נראה.

בעמודים חשופים, פרופיל 100/100 מגולוון וצבוע הוא כבר אלמנט עיצובי בפני עצמו, במיוחד כשהריתוכים נקיים, והפלטות חתוכות במדויק, עם פינות מעוגלות.

עמודי תאורה ושילוט

עמודים לתאורה בחצרות ובחניונים, ולשלטים בכניסות למבנים, עשויים לעיתים קרובות מפרופיל 100/100. בעמודי תאורה, צריך פתח לחיווט, בדרך כלל ליד הבסיס, עם מכסה, וחור בראש להכנסת הכבל לגוף התאורה. בעמודי שלטים, העומס העיקרי הוא רוח על השלט, ולכן העיגון צריך להתאים לגודל השלט ולגובה שלו. כל הפתחים נחתכים בלייזר מראש. לשלטים עצמם, ראו את שלטים ממתכת לעמודים.

הובלה והרכבה

עמודים חתוכים לגובה קלים בהרבה להובלה ממוטות של 6 מטר. עמוד של 2.7 מטר בעובי 4, עם פלטות, שוקל כ 35 עד 40 ק"ג, לפי גודל הפלטות, ושני אנשים מרימים אותו בלי ציוד. בהזמנות גדולות, העמודים מגיעים על משטחים, וצריך מלגזה או מנוף לפריקה. ציינו את זה בהזמנה.

בהרכבה, מציבים את העמודים על הברגים, מיישרים כל עמוד בפלס בשני הכיוונים, ומהדקים רק אחרי שהקורות מחוברות, כדי שאפשר יהיה לתקן סטיות קטנות. בעמודים מגולוונים, הברגים עצמם צריכים להיות מגולוונים או מנירוסטה, כדי לא ליצור נקודת חלודה.

סבולות וישירות

לפי EN 10219, בדופן של עד 5 מילימטר, העובי יכול לסטות עד 10 אחוזים, ובדופן עבה יותר, עד חצי מילימטר. בעמודים, סבולת חשובה נוספת היא הישירות: מוט ארוך יכול להיות מעט מעוקל, וגם ריתוך של פלטות יכול למשוך אותו. בהרכבה, כדאי לבדוק את האנכיות של כל עמוד בפלס לפני הידוק הברגים, ובמידת הצורך, להשתמש בשייבות מתחת לפלטה, או בברגי פילוס.

100/100 מול 80/80, 120/120 ומלבני

80/80 קל יותר, ומתאים לפרגולות קטנות, לעמודי גדר גבוהה ולשערים בינוניים. הוא נראה עדין יותר, אבל קשיח בהרבה פחות, ולכן בעמוד גבוה או נושא, ההבדל בין שתי המידות גדול ממה שנראה לעין.

120/120 ומעלה מתאים לעמודים גבוהים, לסככות גדולות ולעומסים כבדים, במקומות שבהם 100/100 בדופן עבה כבר לא מספיק.

מלבני 100/50 או 120/60 מתאים לקורות, שבהן העומס פועל בעיקר בכיוון אחד. לעמודים, פרופיל מרובע עדיף בדרך כלל, כי הרוח יכולה לפעול מכל כיוון. לעמודים קטנים יותר, ראו את פרופיל 50/50 לעמודי גדר.

100/100 באלומיניום ובנירוסטה

עמודי 100/100 קיימים גם באלומיניום, בעיקר בפרגולות מוכנות ובמבנים קלים, ובנירוסטה, בעמודים דקורטיביים ובמבנים ליד הים. עמוד אלומיניום קל בהרבה, ולא מחליד, אבל הוא פחות קשיח מפלדה באותה מידה, ולכן בדרך כלל צריך דופן עבה יותר או מרחקים קטנים יותר בין העמודים. עמוד נירוסטה עמיד מאוד, אבל יקר בהרבה.

בפרגולות פלדה מגולוונת, הבחירה בפלדה נובעת בדרך כלל מהחוזק ומהמחיר: עמוד פלדה מגולוון וצבוע נותן את הקשיחות הגבוהה ביותר ביחס לעלות שלו, ומחזיק עשרות שנים כשהוא מתוכנן נכון.

שטח לצביעה

השטח החיצוני של פרופיל 100/100 הוא בקירוב 0.4 מטר מרובע לכל מטר אורך. ארבעה עמודים של 2.7 מטר הם כ 4.3 מטר מרובע לצביעה, לפני הפלטות.

מה קובע את המחיר

מחירי הפלדה משתנים, ולכן אנחנו נותנים הצעה עדכנית לכל הזמנה. בהצעה, כל רכיב מפורט בנפרד, כך שאפשר להשוות.

טעויות נפוצות

לבחור עובי לפי מראה. עמוד של 100/100 בעובי 2 נראה מאסיבי, אבל הוא לא עמוד נושא.

להתעלם מהרוח. בפרגולה עם גג אטום, הרוח היא לרוב העומס הגדול ביותר.

עמוד סגור בלי חורי ניקוז. בגילוון חם זה מסוכן, ובלי גילוון, מים מצטברים בתחתית.

לקדוח חורים באתר. במבנה בברגים, חורים לא מדויקים הופכים את ההרכבה למאבק.

לא לתכנן הובלה. מוט של 6 מטר במשקל 70 ק"ג ומעלה צריך רכב ואמצעי פריקה מתאימים.

אספקה

אנחנו מספקים פרופיל 100/100 לכל הארץ, במוטות או כעמודים מוכנים: לצפון ולחיפה, לתל אביב, רמת גן והמרכז, ולדרום. ציינו בהזמנה אם יש באתר מלגזה או מנוף, ונתאם את המשלוח. לכל שירותי העיבוד, ראו את עיבוד פלדה לקונסטרוקציה. רקע כללי יש בערך Hollow structural section בוויקיפדיה.