קונה אלומיניום שחור 2026: 3 עד 5 ₪ לקילו, צבוע, מאולגן ומעורב

מחירון אלומיניום לפי גרייד 2026

הטבלה מראה איפה נמצא האלומיניום השחור ביחס לשאר הגריידים. ההפרש בין שורה לשורה נראה קטן, אבל על כמות הוא מצטבר.

מה נחשב אלומיניום שחור

השם מבלבל, כי לא כל מה שנקרא שחור הוא באמת שחור בצבע. בשוק הישראלי המונח מתאר קטגוריה ולא גוון.

הקבוצה הראשונה היא אלומיניום צבוע. פרופילים שעברו צביעה בתנור, לרוב בלבן, בחום או בשחור, נפוצים מאוד בחלונות ובתריסים ישראליים. הצבע הוא שכבת פולימר שצריך להסיר בתהליך ההיתוך, וזה מוריד את הערך.

הקבוצה השנייה היא אלומיניום מאולגן בגוון כהה. אלגון הוא תהליך שיוצר שכבת חמצון מוקשה על פני השטח, לעיתים בגוון ברונזה או שחור. גם זו שכבה שאינה אלומיניום טהור.

הקבוצה השלישית, והנפוצה ביותר בפועל, היא פשוט תערובת. כשמגיעה ערימה שמכילה פרופילים, מארזים, חלקי מכונות, סירים ישנים ופחי אלומיניום יחד, אי אפשר לדעת מה הסגסוגות שבה. תערובת כזו מתומחרת כשחור, גם אם חלק ממנה נקי.

הקבוצה הרביעית היא אלומיניום עם שאריות של חומרים אחרים: גומיות אטימה בפרופילי חלון, שברי זכוכית, ברגי פלדה, פלסטיק ומסמרות. כל אלה מורידים את הגרייד.

למה ציפוי מוריד את המחיר

זו שאלה הוגנת, כי הרי החומר מתחת לצבע הוא אותו אלומיניום בדיוק. התשובה נמצאת בתהליך ההמשך.

כשאלומיניום ממוחזר, הוא מותך מחדש. כל מה שאינו אלומיניום חייב לצאת לפני או במהלך ההיתוך: הצבע נשרף ומייצר פליטות שצריך לטפל בהן, שכבת האלגון הופכת לסיגים, והגומי והפלסטיק מייצרים פסולת. התוצאה היא פחות מתכת נקייה לטון חומר, ועלויות טיפול גבוהות יותר.

בנוסף יש שאלת הסגסוגת. אלומיניום אינו חומר אחד אלא משפחה של סגסוגות עם תוספות שונות. פרופיל חלון הוא לרוב סגסוגת ידועה ואחידה, ולכן קל לדעת מה מקבלים. תערובת של מקורות שונים היא הימור, ולכן היא מתומחרת לפי התרחיש הזהיר.

המסקנה המעשית: ככל שהחומר שאתם מגישים אחיד וידוע יותר, כך המחיר טוב יותר. זה לא קשור לכמה הוא נקי בעין אלא לכמה הוא צפוי.

מה שווה להפריד ומה לא

לא כל הפרדה משתלמת. הנה הגבול המעשי, לפי זמן מול תמורה.

מאיפה מגיע אלומיניום שחור

רוב החומר מגיע מארבעה מקורות, ולכל אחד אופי אחר.

מסגריות אלומיניום ובתי מלאכה מייצרים שאריות ייצור באופן שוטף. קצוות פרופילים, חיתוכים וטעויות מידה מצטברים מדי יום. אצלם החומר לרוב אחיד ונקי יחסית, ולכן שווה להם במיוחד להפריד צבוע מלא צבוע.

קבלני שיפוצים מוציאים חלונות ותריסים ישנים. החומר הזה לרוב מגיע עם גומיות, זכוכית וברגים, ולכן נכנס לקטגוריית השחור אלא אם מנקים אותו. בשיפוץ של בניין שלם הכמות משמעותית.

מפעלים ובתי מלאכה מייצרים חלקי מכונות, מארזים ותבניות מאלומיניום. כאן לעיתים קרובות מדובר ביציקות ולא בפרופילים, וזו סגסוגת אחרת. אותם מפעלים ממילא מוכרים עודפי אלומיניום ממפעלים.

בתים פרטיים מייצרים כמויות קטנות: סירים ישנים, סולמות, רהיטי גן, תריסים בודדים. כל אלה אלומיניום שווה כסף, פשוט בכמויות שלא מצדיקות נסיעה מיוחדת אלא איסוף משולב.

איך לוודא שזה בכלל אלומיניום

לפני שמדברים על גרייד, שווה לוודא שמדובר באלומיניום ולא במתכת אחרת שנראית דומה.

מבחן המגנט הוא הראשון והחשוב. אלומיניום אינו מגנטי בכלל. אם מגנט נדבק, זה פלדה או ברזל, ואז מדובר במחיר אחר לגמרי. זו בדיקה של שנייה שחוסכת אכזבה.

מבחן המשקל הוא השני. אלומיניום קל במידה מפתיעה. פרופיל אלומיניום באורך מטר קל משמעותית מפרופיל פלדה באותו גודל. אם משהו נראה כמו אלומיניום אבל כבד, כדאי לבדוק שוב.

מבחן השריטה הוא השלישי. שריטה קלה בקצה חושפת מתכת כסופה בהירה מתחת לציפוי. אם מתחת לצבע מתגלה מתכת אפורה כהה או אדמדמה, זה לא אלומיניום.

הבלבול הנפוץ ביותר הוא עם נירוסטה. נירוסטה כבדה בהרבה ולרוב אינה מגנטית גם היא, ולכן מבחן המגנט לבדו לא מספיק. ההבדל במשקל הוא מה שמכריע, ונירוסטה שווה הרבה יותר מאלומיניום, אז שווה לזהות נכון.

סגסוגות אלומיניום ולמה הן משנות

אלומיניום אינו חומר אחד אלא משפחה של סגסוגות, וזו הסיבה האמיתית שתערובת לא ידועה מתומחרת נמוך.

למה אלומיניום תמיד מבוקש

כדאי להבין למה דווקא האלומיניום הוא חומר שתמיד יש לו קונה, כי זה מסביר גם את יציבות המחיר.

ייצור אלומיניום ראשוני מעפרה הוא מהתהליכים התעשייתיים עתירי האנרגיה שקיימים. מיחזור אלומיניום קיים צורך רק חלק קטן מאותה אנרגיה, בסדר גודל של אחוזים בודדים.

התוצאה היא שלתעשייה פשוט משתלם לקנות אלומיניום ממוחזר. זה אינו מיחזור מתוך חובה רגולטורית אלא מתוך היגיון כלכלי, ולכן הביקוש יציב גם כשהשוק משתנה.

בנוסף, אלומיניום אינו מאבד תכונות בהיתוך חוזר, בתנאי שהוא מופרד נכון. זו בדיוק הסיבה שהפרדה משנה כל כך: תערובת לא ידועה מגבילה את מה שאפשר לייצר ממנה.

מתכות שמתבלבלות עם אלומיניום

לפני שמוכרים ערימה כאלומיניום, שווה לוודא שהיא באמת אלומיניום. ארבעה בלבולים חוזרים, ולכל אחד השלכה כספית.

נירוסטה. נראית דומה בצבע, אבל כבדה בהרבה באותו נפח. חלק מסוגי הנירוסטה אינם מגנטיים, ולכן מבחן המגנט לבדו אינו מספיק והמשקל הוא מה שמכריע. טעות כאן עולה לכם ולא לנו, כי נירוסטה שווה יותר.

אבץ ויציקות אבץ. נפוץ בידיות ובאביזרים. כבד יותר מאלומיניום, ולרוב בעל מראה אפרפר עמום. שריטה מגלה גוון כהה יותר.

פח מגולוון. פלדה עם ציפוי אבץ שנראה כסוף. כאן מבחן המגנט עובד מצוין, כי הבסיס פלדה. זהו הבלבול הנפוץ ביותר בתעלות ובחיפויים.

הכלל הפשוט: מגנט ומשקל פותרים כמעט הכול. מגנט נדבק, זה לא אלומיניום. כבד מדי ביחס לגודל, כנראה גם לא.

סדרי גודל: כמה מצטבר מאיזו עבודה

כדי להחליט אם שווה להתארגן על הפרדה או לתאם איסוף ייעודי, צריך לדעת בערך על איזו כמות מדובר.

מסגריית אלומיניום פעילה מייצרת שאריות חיתוך מדי יום, ואצל מסגרייה בינונית המחסן מתמלא תוך שבועות. זו גם הכמות האיכותית ביותר, כי החומר אחיד וידוע.

שיפוץ דירה סטנדרטית מוציא חלונות, תריסים ולעיתים מעקות וארונות. כמות שמצדיקה הגעה ייעודית, במיוחד אם מצרפים את שאר המתכות מהאתר.

פרויקט בניין שלם מוציא עשרות סטים של חלונות ותריסים בבת אחת. כאן הכמות מצדיקה שקילה באתר ותיאום בשלבים.

מפעל או בית מלאכה שמחליף ציוד מוציא מארזים וחלקי מכונות. זה לרוב חומר יצוק ולא פרופיל, ולכן שווה לשמור אותו בערימה נפרדת.

מה להוציא מהערימה ומה להשאיר בה

לא כל הפרדה משתלמת, ושווה לדעת איפה עובר הגבול לפני שמשקיעים שעות.

שווה בהחלט: להוציא ברזל. ברגים, צירים, מסילות וחיזוקי פלדה הם המתכת היחידה שחייבים להוציא. ברזל בתוך ערימת אלומיניום לא רק שאינו משולם, הוא מוריד את הגרייד של כל הערימה. מגנט פשוט מגלה הכול בדקות.

שווה לרוב: להוציא גומיות וזכוכית. בפרופילי חלון יש גומיות אטימה ולעיתים שאריות זכוכית בתוך החריץ. הגומיות נשלפות ביד והזכוכית נופלת בניעור. זו עבודה מהירה שמעבירה חומר מקטגוריית שחור לפרופיל נקי.

לא שווה: להסיר צבע. הסרת צבע בשיוף או בכימיקלים היא עבודה ארוכה ולא כלכלית, וההפרש אינו מצדיק אותה אפילו בכמות גדולה. שריפת צבע היא גם עבירה סביבתית וגם פוגעת במתכת.

שווה בכמות: להפריד סוגים. אם יש לכם פרופילים, יציקות ופחים, הפרדה גסה לשלוש ערימות עוזרת. כל ערימה אחידה מתומחרת לפי מה שהיא, במקום שהכול יתומחר לפי הנמוך ביותר.

מכולה מול מכירה: החשבון

ברוב אתרי העבודה בישראל אלומיניום הולך למכולה יחד עם כל השאר. שווה לעשות את החשבון פעם אחת.

כשאלומיניום נכנס למכולה, אתם משלמים על הנפח שהוא תופס, ואלומיניום תופס הרבה נפח ביחס למשקלו. פרופילים ארוכים וחלולים הם מהפריטים הכי לא יעילים במכולה.

כשאותו חומר נמכר, הוא יוצא מהמכולה, כלומר חוסך לכם נפח, ובנוסף מכניס כסף. ההפרש בין שני התרחישים הוא כפול.

אם אתם מתמחרים ללקוח פינוי כולל, שווה לדעת מה שווה האלומיניום לפני שאתם נותנים מחיר. באתר עם כמות משמעותית זה לא פריט שולי.

ואם אתם לא רוצים להתעסק עם זה בכלל, האפשרות הפשוטה היא איסוף אחד שלוקח את כל המתכות מהאתר. כל זרם נשקל לפי מה שהוא, ואתם לא צריכים למיין אלא רק לא לערבב.

השורה התחתונה: שלוש דקות שמשנות את המחיר

אלומיניום שחור אינו פגם אלא קטגוריה, וההבדל בינה לבין הגרייד הנקי קטן מספיק כדי שכמה דקות עבודה יסגרו אותו.

העבירו מגנט על הערימה והוציאו כל מה שנדבק. ברזל אינו משולם והוא מוריד את הסיווג של כל השאר, וזו הפעולה המשתלמת ביותר ביחס לזמן שהיא לוקחת.

הפרידו גס לשתיים או שלוש ערימות: פרופילים, יציקות ופחים. אין צורך במיון מדוקדק, רק לא לערבב הכול יחד.

אל תנסו להסיר צבע. זו עבודה שלא מחזירה את עצמה, ושריפה היא גם עבירה וגם פוגעת במתכת. אלומיניום צבוע נמכר כשהוא צבוע, וזה לגמרי בסדר.

ואל תשאירו את הערימה בחוץ חודשים. אלומיניום אמנם לא מחליד כמו ברזל, אבל הוא אוסף אדמה, מים ולכלוך שנשקלים ואינם משולמים.

אם אתם מסגרייה או בית מלאכה שמייצר שאריות באופן קבוע, סידור איסוף קבוע חוסך את כל ההתלבטות הזו ומשאיר את החומר אחיד ונקי.

מי מייצר אלומיניום שחור באופן שוטף

רוב החומר מגיע מארבעה מקורות, ולכל אחד אופי אחר מבחינת איכות וכמות.

מסגריות אלומיניום ובתי מלאכה מייצרים שאריות ייצור באופן שוטף. קצוות פרופילים, חיתוכים וטעויות מידה מצטברים מדי יום. אצלם החומר לרוב אחיד ונקי יחסית, ולכן שווה להם במיוחד להפריד צבוע מלא צבוע.

קבלני שיפוצים מוציאים חלונות ותריסים ישנים. החומר הזה מגיע לרוב עם גומיות, זכוכית וברגים, ולכן נכנס לקטגוריית השחור אלא אם מנקים אותו.

מפעלים ובתי מלאכה מייצרים חלקי מכונות, מארזים ותבניות. כאן מדובר לעיתים קרובות ביציקות ולא בפרופילים, וזו סגסוגת אחרת שכדאי להפריד.

ובתים פרטיים מייצרים כמויות קטנות: סירים ישנים, סולמות, רהיטי גן ותריסים בודדים. כל אלה אלומיניום שווה כסף, פשוט בכמויות שמתאימות לאיסוף משולב.

אחסון: מה שומר על הערך ומה מוריד אותו

אלומיניום אינו מחליד כמו ברזל, ולכן רבים מניחים שאפשר להשאיר אותו בחוץ בלי נזק. זה נכון חלקית בלבד.

מה שלא קורה: אלומיניום לא נאכל בחלודה ולא מאבד מסה משמעותית. ערימה שעמדה שנה בחוץ עדיין אלומיניום במשקל כמעט זהה.

מה שכן קורה: הערימה אוספת אדמה, אבק, מים ולעיתים שאריות בטון. כל אלה נשקלים ואינם משולמים, כך שאתם למעשה מוכרים לכלוך במחיר אלומיניום. בערימה גדולה שעמדה בחורף זה אחוזים מהמשקל.

בנוסף, פני השטח מתחמצנים ונוצרת שכבה אפרפרה עמומה. היא אינה פוסלת את החומר, אבל בכמות היא משפיעה על הסיווג.

והבעיה הגדולה ביותר היא ערבוב. ערימה שעומדת בחוץ חודשים נוטה לאסוף אליה דברים: ברגים, פחים, שאריות ברזל ולעיתים פסולת רגילה. ככל שהיא עומדת יותר, כך קשה יותר להפריד אותה בחזרה.

המסקנה: אחסון מקורה ופינוי בקצב סביר שומרים על הערך בלי שום מאמץ נוסף.

אזורי שירות

אנחנו אוספים אלומיניום בכל הארץ, ממסגריות, מאתרי שיפוץ וממפעלים. לכמויות גדולות אנחנו מגיעים עם ציוד שקילה ישירות לאתר.

• איסוף אלומיניום בתל אביב
• איסוף אלומיניום בחיפה
• איסוף אלומיניום בירושלים
• איסוף אלומיניום באשדוד
• איסוף אלומיניום בנתניה