פירוק ופינוי מערכות סולאריות 2026: בלי עלות פינוי, עם תשלום אליכם

איך עובד פירוק מערכת, משיחה ועד גג נקי

התהליך בנוי כדי שלא תצטרכו לנהל אותו. אנחנו מביאים את הצוות, את הציוד ואת המשאית, ואתם רק צריכים לתת גישה לאתר.

כמה זה עולה, וכמה אתם מקבלים

הטבלה מראה את התמונה הכספית לפי סוג אתר. המספרים הם הערכות כלליות, כי הגורם המשפיע ביותר הוא כמות הפאנלים והנגישות לאתר.

ההבדל בין גג פרטי, גג עסקי ושדה

שלושת סוגי האתרים דורשים גישה שונה לגמרי, ומי שלא מבדיל ביניהם מגיע לא מוכן.

מה קורה לגג אחרי שהמערכת יורדת

זו השאלה שבעלי גגות שוכחים לשאול, ואז מגלים בעיה חודש אחרי הפירוק. מערכת סולארית מחוברת לגג באחת משתי שיטות, וכל אחת משאירה מצב אחר.

השיטה הראשונה היא עיגון מכני, כלומר ברגים שחודרים דרך האיטום אל המבנה. כשמפרקים, נשארים חורים. החורים האלה אטומים מסביב לבורג, אבל ברגע שהבורג יוצא הם הופכים לנקודת חדירה. צריך לאטום אותם, ורצוי מיד. אנחנו מסמנים לכם בדיוק איפה הם נמצאים.

השיטה השנייה היא עיגון במשקל, כלומר משטחים או בלוקים שמחזיקים את הקונסטרוקציה בלי חדירה לגג. כאן הפירוק לא משאיר חורים, אבל כן משאיר סימני שחיקה ולעיתים אזורים שבהם האיטום התיישן אחרת מהשאר, כי הוא היה מוצל שנים.

בשני המקרים, הרגע שבו הגג חשוף הוא ההזדמנות הטובה ביותר לטפל בו. אם תכננתם איטום מחדש, זה הזמן. אם אתם מתכננים להתקין מערכת חדשה, שווה לאטום לפני ההתקנה ולא אחריה. רבים מהלקוחות שלנו מפרקים בדיוק בשביל זה, ואותו היגיון חוזר אצל מי שמפנה ברזל וגרוטאות מאתר לפני עבודות.

מה אנחנו לוקחים מהמערכת

מערכת סולארית היא יותר מפאנלים, וכל רכיב נספר בהצעה. ככל שלוקחים יותר מהמערכת, כך ההצעה הכוללת גבוהה יותר.

מה כדאי להכין לפני שאנחנו מגיעים

ככל שהאתר מוכן יותר, כך הפירוק מהיר יותר וההצעה טובה יותר. אין כאן דרישות מסובכות, רק כמה דברים שחוסכים זמן.

ודאו שיש גישה לאתר ושמישהו יכול לפתוח. בבניין, בדקו מראש אם צריך תיאום עם ועד או חניה שמורה למשאית. אם יש מנוע שער חשמלי או מחסום, ודאו שהוא עובד.

אספו את המסמכים שיש לכם מההתקנה המקורית, גם אם הם חלקיים. מפרט שמציין את דגם הפאנלים ואת דגם הממיר מאפשר הערכה מדויקת יותר ולעיתים מחיר גבוה יותר, כי אפשר לדעת מה שווה לשימוש חוזר.

אם יש חלקים שכבר פורקו ומונחים בחצר, אל תזרקו אותם לפני שנגיע. גם כבילה חתוכה, ברגים ופרופילים קצרים נשקלים ומשולמים. אותו עיקרון חל על שאריות כבלי נחושת שנשארות מכל עבודת חשמל.

ולבסוף, אם המערכת עדיין מחוברת ועובדת, אל תנתקו אותה בעצמכם יום לפני. עדיף שהניתוק יתבצע על ידי מי שמפרק, ברצף אחד, כדי שלא יישאר מצב ביניים מסוכן על הגג.

איך נראה יום הפירוק בפועל

כדי שתדעו למה לצפות, הנה התיאור של יום עבודה טיפוסי על גג ביתי. בגג עסקי או בשדה הסדר דומה אבל נפרס על פני יותר זמן.

הצוות מגיע בבוקר ומתחיל בסקירה: בודקים את מצב הגג, מאתרים את הממיר ואת מפסק ה-DC, בודקים את מסלול ההורדה ומוודאים שיש מקום להעמיד את המשאית. זה לוקח רבע שעה ומונע את רוב התקלות שקורות בהמשך.

אחר כך מגיע הניתוק החשמלי, בסדר שתיארנו למעלה. רק כשהמערכת מנותקת ומאומתת מתחילים לגעת בפאנלים. כל פאנל משתחרר מהמהדקים שמחזיקים אותו, מנותק מהמחבר של שכנו, ומועבר בשניים אל נקודת הריכוז. פאנלים מונחים בעמידה, נשענים זה על זה בזווית קלה, ולא שטוחים בערימה.

כשכל הפאנלים למטה, מפרקים את הקונסטרוקציה. זה בדרך כלל החלק הארוך יותר, כי מדובר בעשרות ברגים ולעיתים בפרופילים ארוכים שצריך לחתוך כדי להוציא. אחריה יורדים הממיר, ארון החשמל אם יש, והכבילה. הכבילה נאספת שלמה ככל האפשר, כי היא נחושת ושווה לפי משקל.

לקראת הסוף עוברים על הגג שוב ואוספים ברגים, מהדקים, קטעי פרופיל וחתיכות קטנות. זה נשמע שולי אבל חשוב משתי סיבות: ברגים שנשארים על גג מתחילים להחליד ולהכתים, וחלקי מתכת קטנים נסחפים לנקזים וסותמים אותם. לבסוף מסמנים את נקודות העיגון, שוקלים, סופרים ומשלמים.

ארבע טעויות שעולות לבעלי גגות כסף

חלק גדול מההפסדים שאנחנו רואים נובע מהחלטות שנעשו לפני שהגענו, ורובן קלות למניעה.

הראשונה היא לפרק לבד בלי ניסיון. מעבר לסיכון הבטיחותי, פירוק חובבני גורם לסדקים בפאנלים, לפרופילים מעוקמים ולכבילה חתוכה קצר. הנזק הזה מוריד את ערך החומר לעיתים בעשרות אחוזים, כך שהחיסכון המדומה בעבודה נאכל במלואו.

השנייה היא לקרוא לחברת פינוי רגילה. חברת פינוי תיקח הכול ותחייב אתכם, כי מבחינתה זו פסולת. היא לא מבדילה בין פאנל שלם לשבור ולא מפרידה בין אלומיניום לפלדה. אתם משלמים על משהו שהיה אמור להכניס לכם.

השלישית היא להשאיר את הממיר ואת הקונסטרוקציה. הרבה אנשים חושבים שרק הפאנלים שווים כסף. בפועל הקונסטרוקציה היא אלומיניום או פלדה בכמות משמעותית, והממיר מכיל נחושת ואלקטרוניקה. מי שמוכר פאנלים בלבד מוותר על חלק ניכר מהערך.

הרביעית היא לחכות חודשים עם הפאנלים בחצר. פאנל ששוכב בשמש ובאבק מאבד את הסיכוי להימכר לשימוש חוזר, וכשזה קורה הוא יורד מערך של יחידה שלמה לערך של חומר. אם פירקתם, שווה למכור בתוך זמן סביר.

למה כל כך הרבה מערכות יורדות דווקא עכשיו

ההספק הסולארי המותקן בישראל עומד על 7,121 מגה-וואט, לעומת 5,363 מגה-וואט שנה קודם לכן. הגידול המהיר הזה מסתיר עובדה חשובה: הגל הראשון של ההתקנות, זה של תחילת ואמצע שנות העשרה, הגיע לגיל שבו משדרגים.

הסיבה הנפוצה ביותר לפירוק אינה תקלה. פאנל שהותקן לפני עשור מייצר הרבה פחות מפאנל חדש באותו שטח, ולכן בעל גג שרוצה למקסם ייצור מחליף מערך שלם בעודו עובד. סיבות נוספות הן איטום גג, שיפוץ, מכירת הנכס, הריסה ובנייה מחדש, או סיום הסכם על גג מושכר.

יש גם מקרים פחות נעימים: מערכות שהותקנו בצורה לקויה וגורמות לנזילות, מערכות שניזוקו בסערה או בברד, ומערכות שהחברה שהתקינה אותן כבר לא קיימת ואין מי שייתן שירות. בכל המקרים האלה הפירוק הוא הפתרון, והחומר עדיין שווה כסף.

הבטיחות: למה פירוק סולארי אינו עבודת חשמל רגילה

זה החלק שבו אנשים נפגעים, ולכן הוא מקבל כאן מקום נפרד ומפורט. ההבדל המהותי בין מערכת סולארית לכל מערכת חשמל אחרת הוא פשוט: אי אפשר לכבות אותה. כל עוד יש אור, הפאנלים מייצרים מתח. מפסק ראשי בלוח החשמל מנתק את החיבור לרשת, אבל אינו מכבה את הפאנלים ואינו מוריד את המתח בכבילה שביניהם.

מערך פאנלים מחובר בטור, ומתח המערך הוא סכום המתחים של כל הפאנלים בשרשרת. מערך ביתי טיפוסי מייצר מתח ישר גבוה מאוד, ובמתקנים גדולים המתח גבוה הרבה יותר. גם ביום מעונן, וגם מוקדם בבוקר, המתח קיים. הרבה אנשים מניחים שאם אין שמש ישירה אפשר לעבוד בבטחה, וזו הנחה מסוכנת.

מתח ישר מסוכן יותר ממתח חילופין בהקשר אחד במיוחד, והוא קשת חשמלית. במתח חילופין הזרם מתאפס מאה פעמים בשנייה, ולכן קשת נוטה להיכבות מעצמה. במתח ישר אין איפוס, והקשת יכולה להימשך. קשת כזו מגיעה לטמפרטורות גבוהות מאוד, גורמת לכוויות קשות ומדליקה שריפות. זו הסיבה שאף פעם לא מנתקים מחבר תחת עומס.

לכן סדר הפעולות קבוע ואינו עניין של נוחות: כיבוי הממיר, ניתוק מפסק ה-DC, המתנה קצרה לפריקת הקבלים שבתוך הממיר, ורק אחר כך פתיחת המחברים בין הפאנלים. אם אתם מתעקשים לפרק בעצמכם, עשו זאת עם חשמלאי מוסמך שמכיר מערכות פוטו-וולטאיות ספציפית, לא עם חשמלאי כללי.

יש גם סכנות שאינן חשמליות. גגות רעפים הופכים חלקלקים, גגות איסכורית אינם מיועדים לדריכה בכל נקודה אלא רק על קווי המבנה, וגגות ישנים עלולים להיות שבירים יותר ממה שנראה. פאנל של 72 תאים שוקל יותר מעשרים קילוגרם והוא גדול ותופס רוח, כך שהעברה שלו בגובה ביום עם רוח היא סיכון בפני עצמו.

ולבסוף הזכוכית. הזכוכית בפאנל מחוסמת, ולכן כשהיא נשברת היא מתפוררת לרסיסים קטנים וחדים ולא לחתיכות גדולות. אל תנסו לשבור פאנלים כדי להקטין נפח ואל תזרקו פאנלים מהגג. גם מסוכן וגם מוריד את הערך, כי פאנל שבור שווה חלק קטן מפאנל שלם.

מקרים מיוחדים: נזק, שריפה ונזילות

לא כל פירוק הוא שדרוג מתוכנן. חלק מהפניות מגיעות ממצבים לא נעימים, ולכל אחד מהם יש מה שחשוב לדעת.

בעלות, גגות משותפים ונכסים מושכרים

שאלה שחוזרת הרבה ומסבכת יותר מהפירוק עצמו היא מי בכלל רשאי להחליט על הפירוק. אנחנו לא יכולים לפרק מערכת בלי שהנושא ברור, ולכן שווה לסדר אותו מראש.

בבית פרטי בבעלותכם התשובה פשוטה ואין מה לברר. בבניין מגורים, גג הוא לרוב רכוש משותף גם אם המערכת שייכת לדייר אחד, ולכן נדרש אישור של הוועד או של האסיפה. חשוב להבין שזה לא עניין פורמלי בלבד, כי הפירוק כולל עבודה בשטח משותף, תנועה בחדר מדרגות ולעיתים העמדת מנוף.

בנכס מושכר, השאלה היא מי התקין ומי מימן. יש מקרים שבהם בעל הנכס התקין והמערכת חלק מהנכס, ויש מקרים שבהם השוכר או חברה סולארית התקינו במסגרת הסכם לתקופה קצובה. בהסכמי גג רבים נקבע מראש מה קורה בסוף התקופה ומי אחראי להחזרת הגג למצבו. כדאי להוציא את ההסכם ולקרוא את הסעיף הזה לפני שמזמינים פירוק.

במבני ציבור, מועצות ומוסדות יש לרוב גם נוהל פנימי של אישור הוצאת רכוש. אנחנו עובדים מול גורמים כאלה בצורה מסודרת ומספקים תיעוד של מה נלקח, אבל האישור הפנימי צריך להיות מוסדר מצידכם לפני מועד העבודה.

אזורי שירות

אנחנו מפרקים ומפנים בכל הארץ. ריכוזי הגגות העסקיים נמצאים במרכז ובאזורי התעשייה, והמתקנים הקרקעיים הגדולים בדרום, אבל אנחנו מגיעים גם לצפון ולפריפריה.

• פירוק ואיסוף מתכות בתל אביב
• פירוק ואיסוף מתכות בחיפה
• פירוק ואיסוף מתכות בירושלים
• פירוק ואיסוף מתכות בבאר שבע
• פירוק ואיסוף מתכות באשדוד