קונה פאנלים סולאריים 2026: 120 עד 180 ₪ לפאנל, איסוף ופירוק בכל הארץ

ההספק הסולארי המותקן בישראל טיפס ל-7,121 מגה-וואט, לעומת 5,363 מגה-וואט שנה קודם לכן. הגידול הזה, יחד עם יעד ממשלתי של 30 אחוז ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד 2030, יצר תופעה חדשה לגמרי בשוק המתכות הישראלי: גל ראשון של פאנלים סולאריים שיוצאים משימוש. חלקם הגיעו לסוף חייהם, אבל רובם הגדול מפורקים דווקא בזמן שהם עדיין עובדים, כי בעלי גגות מחליפים מערך ישן במערך חדש וחזק יותר על אותו שטח.

אנחנו קונים את הפאנלים האלה. פאנל שלם ותקין שווה אצלנו בין 120 ל-180 שקלים ליחידה, ואנחנו מגיעים לפרק ולאסוף בכל הארץ. בעמוד הזה נסביר בדיוק מה קובע את המחיר, מה יש בתוך פאנל סולארי מבחינת חומרים, איך מפרקים מערכת בבטחה, ומה ההבדל בין פאנל שאפשר למכור לשימוש חוזר לבין פאנל שמוערך לפי חומר בלבד.

איך זה עובד: שלושה שלבים מהתמונה ועד התשלום

התהליך בנוי כך שתדעו כמה אתם מקבלים עוד לפני שמישהו מגיע אליכם. אין עמלות, אין דמי פירוק נסתרים ואין תשלום על פינוי.

שלב ראשון: תמונה והערכה ראשונית

שלחו תמונה של הפאנלים בוואטסאפ. התמונה החשובה ביותר אינה של הגג אלא של המדבקה שבגב הפאנל, שבה מופיעים שם היצרן, הדגם, ההספק הנקוב בוואט ושנת הייצור. עם שלושת הנתונים האלה אפשר לתת הערכה די מדויקת כבר בשיחה הראשונה. אם אין גישה לגב הפאנל, תמונה של המערך מלמעלה וציון מספר הפאנלים מספיקים להתחלה.

שלב שני: פירוק מקצועי באתר

אנחנו מגיעים במועד שנקבע מראש ומבצעים את הפירוק. הסדר קבוע: קודם ניתוק הממיר, אחר כך מפסק ה-DC, אחר כך ניתוק המחברים בין הפאנלים, ורק בסוף שחרור הפאנלים מהקונסטרוקציה. הסדר הזה אינו עניין של נוחות אלא של בטיחות, ונסביר למטה בדיוק למה.

שלב שלישי: שקילה, ספירה ותשלום

פאנלים שלמים נספרים ביחידות, וחומר מפורק נשקל במשקל מכויל. התשלום מתבצע במקום, בסיום האיסוף, ולא לאחר מכן. אתם מקבלים פירוט של מה נלקח ובאיזה מחיר, כך שאפשר להצליב מול המחירון שבעמוד הזה.

מחירון פאנלים סולאריים 2026

הטבלה מציגה את הטווחים שאנחנו עובדים לפיהם. פאנלים שלמים מתומחרים ליחידה, וחומר מפורק מתומחר לפי משקל. כשמוכרים מערכת שלמה, החישוב משלב את שניהם.

המחירים מתעדכנים לפי שוק המתכות העולמי ולפי הביקוש לפאנלים משומשים. מסגרת האלומיניום מתומחרת לפי מחיר פרופיל אלומיניום נקי, והחיווט לפי מחיר כבל נחושת מבודד, כך שתנודה בשוק הנחושת או האלומיניום משפיעה גם על הערך של פאנל מפורק.

מה יש בתוך פאנל סולארי: פירוק לפי חומרים

כדי להבין מאיפה מגיע הערך של פאנל, צריך להכיר את ההרכב שלו. פאנל גבישי סטנדרטי שוקל כעשרים קילוגרם, וההרכב שלו לפי משקל הוא בערך כזה: שבעים ושישה אחוז זכוכית, עשרה אחוז פולימרים, שמונה אחוז אלומיניום, חמישה אחוז סיליקון ואחוז אחד נחושת. פחות מעשירית האחוז הם מתכות יקרות, בעיקר כסף.

המסקנה המעשית פשוטה: רוב המשקל של פאנל הוא זכוכית שערכה נמוך, ורוב הערך מרוכז במסגרת האלומיניום ובנחושת. לכן פאנל שבור שווה הרבה פחות מפאנל שלם, אבל אינו חסר ערך לחלוטין. זו גם הסיבה שמחיר הפאנל השלם גבוה בהרבה מסכום החומרים שבתוכו: מי שקונה פאנל תקין קונה מוצר שעדיין מייצר חשמל, לא ערימת חומר.

הנחושת בפאנל מרוכזת בשלושה מקומות: הרצועות המוליכות שעוברות על פני התאים, כבילת ה-DC היוצאת מקופסת החיבורים, והמחברים עצמם. מי שמפרק מערכת גדולה מגלה שכמות הכבילה מצטברת לעשרות קילוגרמים, וזה כבר סכום בפני עצמו לפי מחיר הנחושת לקילו.

איך מזהים מה יש לכם: סוגי פאנלים ומה שכדאי לבדוק

לא כל הפאנלים נולדו שווים, וההבדל בין סוג לסוג משפיע ישירות על המחיר. הנה מה שחשוב לזהות לפני שמוכרים.

מונו-גבישי מול פולי-גבישי

פאנל מונו-גבישי נראה שחור אחיד, לעיתים עם פינות קטומות בתאים. פאנל פולי-גבישי נראה כחול עם מרקם מנומר, כמו גבישי קרח. מונו-גבישי מודרני יעיל יותר ולכן מבוקש יותר לשימוש חוזר. פולי-גבישי ישן עדיין נמכר, אך בדרך כלל בקצה התחתון של הטווח.

60 תאים מול 72 תאים

פאנל של 60 תאים הוא הגודל הביתי הקלאסי, כמטר על מטר ושישים וחמישה, ושוקל כשמונה עשר קילוגרם. פאנל של 72 תאים גדול יותר, כשני מטרים על מטר, ושוקל כעשרים ושניים עד עשרים וחמישה קילוגרם. פאנלים גדולים נפוצים בגגות עסקיים ובשדות. ההבדל משפיע גם על משקל האלומיניום במסגרת וגם על הלוגיסטיקה של ההובלה.

מה לבדוק לפני שמוכרים

הסתכלו על הזכוכית מול האור ובדקו סדקים, במיוחד בפינות. בדקו אם המסגרת ישרה או מעוקמת, כי מסגרת מעוקמת מעידה על נפילה או על התקנה לקויה. בדקו את קופסת החיבורים בגב: אם היא שרופה, מנותקת או מלאה בחלודה, הפאנל כנראה לא יימכר לשימוש חוזר. ולבסוף חפשו כתמים חומים או הצהבה מתחת לזכוכית, סימן להתיישנות של שכבת ה-EVA.

בטיחות בפירוק: למה אסור לנתק פאנלים כמו מכשיר חשמלי רגיל

זו הנקודה שבה אנשים נפגעים, ולכן היא מקבלת כאן מקום נפרד. ההבדל המהותי בין מערכת סולארית לכל מערכת חשמל אחרת בבית הוא שאי אפשר לכבות אותה. כל עוד יש אור, הפאנלים מייצרים מתח. מפסק ראשי בלוח החשמל מנתק את החיבור לרשת, אבל אינו מכבה את הפאנלים.

מערך פאנלים מחובר בטור, ומתח המערך הוא סכום המתחים של כל הפאנלים. מערך ביתי טיפוסי יכול לייצר מתח ישר גבוה מאוד, וגם ביום מעונן המתח קיים. מתח ישר מסוכן יותר ממתח חילופין בהקשר של קשת חשמלית: בעוד שבמתח חילופין הקשת נוטה להיכבות מעצמה, במתח ישר היא יכולה להימשך ולגרום לכוויות ולשריפה.

לכן סדר הפירוק הוא: כיבוי הממיר, ניתוק מפסק ה-DC, המתנה קצרה לפריקת הקבלים בממיר, ורק אחר כך ניתוק מחברי ה-MC4 בין הפאנלים. אף פעם לא מנתקים מחבר תחת עומס. אם אתם מפרקים בעצמכם, עשו זאת עם חשמלאי מוסמך. אם אנחנו מגיעים, הצוות שלנו עושה את זה, ואתם לא צריכים לארגן כלום.

נקודה אחרונה על זכוכית: הזכוכית בפאנל מחוסמת, ולכן כשהיא נשברת היא מתפוררת לרסיסים קטנים וחדים במקום להישבר לחתיכות גדולות. אל תנסו לשבור פאנל כדי להקטין נפח, ואל תזרקו פאנלים מהגג. גם מבחינה בטיחותית וגם מבחינת ערך, פאנל שבור שווה פחות.

מי מוכר פאנלים סולאריים, ולמה

רוב הפאנלים שמגיעים אלינו אינם מגיעים מתקלות. הנה המקורות העיקריים.

בעלי בתים שמשדרגים מערכת

מערכת שהותקנה בתחילת שנות העשרה מייצרת הרבה פחות מהמערכות של היום על אותו שטח גג. מי שרוצה למקסם ייצור מחליף את כל המערך, גם אם הוא עדיין עובד. במקרים האלה הפאנלים בדרך כלל במצב טוב ומקבלים מחיר בקצה העליון.

קבלני שיפוצים ואיטום גגות

איטום גג דורש פינוי של כל מה שעליו. קבלן שמפרק מערך סולארי כדי להגיע לגג יכול למכור אותו במקום לשלם על פינוי. זו אותה לוגיקה שמנחה קבלנים שמוכרים מתכות מאתרי הריסה, רק עם חומר בעל ערך גבוה יותר ליחידה.

מתקינים וחברות סולאריות

חברות התקנה צוברות פאנלים שהוחזרו מאחריות, פאנלים שניזוקו בהובלה ועודפי מלאי מפרויקטים. במחסן של מתקין פעיל מצטברות עשרות יחידות בשנה. עבורם מכירה מרוכזת פעם ברבעון פשוטה יותר מאשר אחסון.

קיבוצים, מושבים ושדות סולאריים

התוכנית הלאומית לאנרגיות מתחדשות מייעדת כחמישה ג׳יגה-וואט למתקנים חקלאיים משולבים וכארבעה וחצי ג׳יגה-וואט למתקנים קרקעיים. מתקנים בסדר גודל כזה מגיעים בשלב מסוים להחלפת ציוד, ואז מדובר באלפי פאנלים בפרויקט אחד. עבור מתקנים כאלה אנחנו בונים תוכנית פירוק בשלבים.

הצד החוקי: פאנלים הם פסולת אלקטרונית

פאנלים סולאריים מסווגים בישראל כציוד חשמלי ואלקטרוני. המשמעות המעשית היא שאסור להשליך אותם למכולת בניין, לפח רגיל או לשטח פתוח, ושהאחריות לטיפול נכון חלה על מי שמחזיק בהם. עבור עסקים, קבלנים ומוסדות זו אינה המלצה אלא דרישה, והפרה שלה חושפת לקנסות.

הצד החיובי הוא שבפאנלים, בניגוד לרוב סוגי הפסולת האלקטרונית, הטיפול הנכון גם משתלם. במקום לשלם על פינוי, מקבלים תשלום. כשמדובר בעסק, כדאי גם לשמור תיעוד של מסירת הציוד, כי זה מה שמוכיח טיפול תקין אם נדרש.

למה התפוקה של פאנל יורדת, וכמה זה באמת משנה

פאנל סולארי אינו נשרף ביום אחד. הוא מאבד תפוקה בהדרגה, בקצב של כמה עשיריות האחוז בשנה אצל יצרנים טובים. המשמעות היא שפאנל בן חמש עשרה שנה עדיין מייצר את רוב ההספק שלו, ולכן יש לו ערך לשימוש חוזר ולא רק כחומר. זו בדיוק הסיבה שאנחנו משלמים ליחידה ולא לפי משקל.

שלושה מנגנונים מורידים תפוקה. הראשון הוא הצהבה של שכבת ה-EVA, השכבה השקופה שעוטפת את התאים: עם השנים היא מצהיבה וסופגת חלק מהאור לפני שהוא מגיע לתא. אפשר לראות את זה בעין, ככתמים חומים או גוון צהבהב מתחת לזכוכית. השני הוא חדירת לחות דרך אטמים שהתיישנו, שגורמת לקורוזיה במגעים. השלישי הוא סדקים זעירים בתאים, שנוצרים בהתקנה, בהובלה או ממכות ברד, ולא תמיד נראים לעין.

בפועל, מה שהורג פאנלים בישראל זה לרוב לא הגיל אלא הסביבה. אבק ומליחות באזור החוף מאיצים קורוזיה במסגרת ובקופסת החיבורים. פאנלים באזורים חקלאיים סובלים מהצטברות אבק שמחייבת שטיפות תכופות, ושטיפה בלחץ גבוה מדי פוגעת באטמים. כשאתם שולחים לנו תמונה, הדבר שאנחנו מחפשים קודם כול הוא חלודה סביב קופסת החיבורים, כי היא מעידה על חדירת מים.

שלושה מסלולים לפאנל שיוצא משימוש

לכל פאנל שמפורק יש שלוש אפשרויות, והפער הכספי ביניהן גדול. כדאי להבין אותן לפני שמחליטים.

מסלול ראשון: שימוש חוזר

פאנל תקין נמכר הלאה ומותקן שוב, לרוב במתקנים שבהם היעילות המקסימלית אינה קריטית: משקים חקלאיים, מערכות מבודדות, חניונים מוצלים, מתקני שאיבה. זה המסלול שמחזיר את הערך הגבוה ביותר, וזה המסלול שמאחורי המחיר של 120 עד 180 שקלים ליחידה. פאנל שנכנס למסלול הזה צריך להיות שלם, נקי יחסית ועם תיעוד של הדגם.

מסלול שני: פירוק לחומרים

פאנל שבור או כזה שאיבד תפוקה משמעותית מפורק לחומרים. המסגרת נכנסת לזרם האלומיניום, החיווט לזרם הנחושת, הזכוכית למיחזור זכוכית והלמינציה מטופלת בנפרד. הערך כאן נמוך בהרבה, כי כפי שראינו בטבלת ההרכב, רוב המשקל הוא זכוכית זולה.

מסלול שלישי: השלכה, והוא לא חוקי

השלכה למכולה או לשטח פתוח אינה רק בעיה חוקית אלא גם הפסד כספי מיותר. פאנל שנזרק עולה כסף בפינוי במקום להכניס כסף. למרבה הצער זה עדיין קורה בשיפוצים, בעיקר כשקבלן לא יודע שיש לחומר ערך. אם אתם קבלנים, שווה לדעת שאותה מכולה שאתם משלמים עליה יכולה להפוך להכנסה.

האינוורטר והקונסטרוקציה: מה שמפרקים יחד עם הפאנלים

מערכת סולארית אינה רק פאנלים, ומי שמוכר רק את הפאנלים משאיר כסף על הגג. שני הרכיבים הנוספים שווים הערכה בפני עצמם.

הממיר, או האינוורטר, הוא הרכיב שהופך את המתח הישר מהפאנלים למתח חילופין לרשת. בתוכו יש שנאים עם ליפוף נחושת, קבלים, גופי קירור מאלומיניום ולוחות אלקטרוניים. ממיר ביתי שוקל לרוב כמה עשרות קילוגרמים, ורובו מתכת. ממירים שעדיין עובדים ובעלי דגם מבוקש שווים יותר מערך החומר שלהם, בדיוק כמו פאנל תקין. גם כאן, המדבקה עם היצרן והדגם היא מה שקובע.

הקונסטרוקציה היא המבנה שנושא את הפאנלים. על גגות היא לרוב פרופילי אלומיניום ייעודיים, ובמתקנים קרקעיים לרוב פלדה מגולוונת. אלומיניום של קונסטרוקציה הוא חומר נקי יחסית ומוערך במחיר פרופיל, ופלדה מגולוונת מוערכת לפי משקל כגרוטאות. בשדה סולארי הקונסטרוקציה שוקלת לעיתים יותר מהפאנלים עצמם.

יש גם אופטימייזרים וממירים זעירים שמותקנים מאחורי פאנלים בודדים במערכות מסוימות. הם קטנים אבל מכילים אלקטרוניקה, ואנחנו לוקחים גם אותם. אם יש לכם מערכת עם אופטימייזרים, ציינו זאת, כי זה משפיע על ההערכה הכוללת.

לוגיסטיקה: איך מעבירים פאנלים בלי לשבור אותם

פאנל שלם שווה הרבה יותר מפאנל שבור, ולכן האופן שבו מורידים ומעבירים אותו הוא חלק מהערך. הכלל הבסיסי: פאנלים מועברים ומאוחסנים על הצד, בעמידה, ולא מונחים שטוח זה על זה. פאנל שמונח שטוח עם משקל מעליו נסדק באמצע גם בלי שרואים את זה מיד.

בהורדה מהגג משתמשים במנוף, במעלית חיצונית או בהעברה ידנית בשניים, תלוי בגובה ובכמות. פאנל של 72 תאים שוקל יותר מעשרים קילוגרם והוא גדול ומסורבל, ולכן הורדה ידנית של עשרות יחידות בקומה גבוהה אינה מעשית. במערכות גדולות אנחנו מגיעים עם הציוד המתאים.

אם אתם מאחסנים פאנלים עד לאיסוף, החזיקו אותם במקום מוצל ויבש, בעמידה, ועם הפרדה קלה ביניהם. אל תשאירו אותם מוטלים בחצר חודשים, כי אבק, לחות ושמש ישירה על הגב פוגעים בקופסת החיבורים ומורידים את הסיכוי שהפאנל יימכר לשימוש חוזר.

חמש טעויות שעולות כסף למי שמוכר פאנלים

לזרוק את המדבקה. המדבקה בגב הפאנל היא תעודת הזהות שלו. בלי יצרן, דגם והספק, פאנל נבדק כאילו הוא אנונימי ומקבל הערכה שמרנית יותר. אם המדבקה דהתה, צלמו אותה לפני הפירוק בעודה קריאה.

לפרק רק את הפאנלים. כפי שהסברנו, הממיר והקונסטרוקציה שווים כסף. מי שמוכר פאנלים בלבד ומשאיר את השאר לפינוי משלם פעמיים: מפסיד הכנסה ומשלם על מכולה.

לחתוך את הכבילה קצר מדי. כבילת DC היא נחושת בבידוד ושווה כסף לפי משקל. חיתוך צמוד לפאנל כדי לחסוך זמן משאיר מטרים של נחושת על הגג. השאירו את הכבילה שלמה ככל האפשר ואספו אותה בנפרד.

לערבב פאנלים שלמים עם שבורים. כשהכול מגיע בערימה אחת, הכול מוערך לפי הקצה הנמוך. הפרדה פשוטה בין שלמים לשבורים, גם בלי מיון מדוקדק, משנה את ההערכה באופן מהותי.

לחכות יותר מדי. פאנלים שיושבים בחצר שנתיים מאבדים את הסיכוי להימכר לשימוש חוזר ונשארים עם ערך חומר בלבד. אם פירקתם, שווה למכור בתוך זמן סביר.

פאנלים דקי שכבה ומקרים מיוחדים

רוב הפאנלים בישראל הם גבישיים, מונו או פולי, וההרכב שתיארנו למעלה מתייחס אליהם. קיימת גם משפחה שנייה, פאנלים דקי שכבה, שנראית אחרת לגמרי: שכבה אחידה כהה ללא תאים מרובעים נפרדים, לעיתים ללא מסגרת אלומיניום כלל. פאנלים כאלה נפוצים פחות בגגות ביתיים ויותר במתקנים מסחריים מסוימים ובמערכות ישנות.

החשוב לדעת עליהם הוא שהם מוערכים אחרת. בלי מסגרת אלומיניום נעלם רוב ערך החומר, ולכן פאנל דק שכבה שבור שווה מעט מאוד. מצד שני, אם הוא תקין הוא עדיין נמכר לשימוש חוזר. חלק מהטכנולוגיות בקבוצה הזו מכילות תרכובות שדורשות טיפול ייעודי, ולכן חשוב שלא יגיעו לזרם פסולת רגיל. אם אתם לא בטוחים לאיזו קבוצה שייך הפאנל שלכם, שלחו תמונה של הפנים ושל המדבקה ונזהה.

מקרה מיוחד נוסף הוא דודי שמש, שרבים מתבלבלים ביניהם לבין פאנלים פוטו-וולטאיים. דוד שמש אינו מייצר חשמל אלא מחמם מים, והקולטים שלו עשויים נחושת ואלומיניום. זהו חומר אחר לגמרי, שמוערך לפי תכולת הנחושת בקולט. אם מה שיש לכם על הגג הוא מערכת חימום מים ולא ייצור חשמל, זה עדיין מעניין אותנו, פשוט בתמחור אחר.

לעסקים: תיעוד, חשבונית ואחריות סביבתית

כשהמוכר הוא עסק, מוסד או קבלן, יש כמה דברים מעבר למחיר. ראשית, תיעוד. מומלץ לשמור רישום של מה נמסר, מתי ולמי. עבור חברה שמנהלת נכסים או מתקנים, זה מה שמוכיח שהציוד טופל כראוי ולא נזרק.

שנית, הצד החשבונאי. פאנלים הם לרוב רכוש קבוע בספרים, ולגריעה שלהם יש משמעות. אנחנו עובדים מול עסקים בצורה מסודרת, כך שיהיה לכם מסמך שמתעד את העסקה. כדאי לתאם את זה מראש עם הנהלת החשבונות שלכם כדי שהרישום ייעשה נכון.

שלישית, תיאום ותזמון. במתקן פעיל אי אפשר פשוט לנתק הכול באמצע יום עבודה. פירוק של גג עסקי או מתקן גדול מתוכנן מראש: איזה חלק מהמערך מנתקים קודם, מתי מגיע המנוף, איפה מרכזים את החומר ואיך מפנים אותו בלי לחסום גישה. ככל שהמתקן גדול יותר, כך התכנון חשוב יותר, ולכן במתקנים גדולים אנחנו מגיעים לסיור מקדים לפני שנותנים הצעה סופית.

השוק הישראלי: למה דווקא עכשיו

ההספק הסולארי המותקן בישראל עומד על 7,121 מגה-וואט, לעומת 5,363 מגה-וואט שנה קודם לכן, גידול של כשליש בתוך שנה אחת. סך האנרגיות המתחדשות הגיע לכשמונה ג׳יגה-וואט, שמספקים למעלה משישה עשר אחוז מצריכת החשמל. משרד האנרגיה הציב יעד של עשרים ושישה ג׳יגה-וואט מתחדשות עד 2035, כלומר הוספה של כארבעה עשר ג׳יגה-וואט מעבר למותקן ולזה שבבנייה.

המספרים האלה חשובים למי שמוכר פאנלים משתי סיבות. הראשונה היא שהגל הראשון של התקנות, זה של תחילת ומחצית שנות העשרה, מגיע עכשיו לגיל שבו מחליפים מערך. השנייה היא שככל שמתקינים יותר, כך גדל גם זרם הפאנלים שמוחלפים, ניזוקים או מוחזרים מאחריות. זהו שוק שרק מתחיל להתפתח בישראל, ולכן יש בו פחות תחרות מאשר בזרמי מתכת ותיקים.

בנוסף, התוכנית האסטרטגית מייעדת כחמישה ג׳יגה-וואט למתקנים חקלאיים משולבים, כארבעה וחצי ג׳יגה-וואט למתקנים קרקעיים וכארבעה ג׳יגה-וואט למתקנים דו-שימושיים. מתקנים בסדר גודל כזה מייצרים בהמשך פרויקטי פירוק גדולים, ואלה דורשים קבלן שיודע לעבוד בשלבים ולא רק להגיע עם טנדר.

מכירה לנו מול האפשרויות האחרות

למי שמפרק מערכת יש כמה דרכים להיפטר מהציוד, ולכל אחת יתרון וחיסרון. שווה להכיר אותן כדי להחליט מה מתאים למקרה שלכם.

מכירה פרטית ביד שנייה

אפשר לנסות למכור פאנלים בודדים בלוחות מכירה. היתרון הוא שלפעמים מקבלים מחיר גבוה על יחידה בודדת. החיסרון הוא שזה עובד רק בכמויות קטנות, דורש זמן, דורש שתארחו קונים, ומשאיר אתכם עם הפאנלים שאיש לא רצה. גם הפירוק וההובלה נשארים עליכם. למי שיש שניים או שלושה פאנלים ויש לו זמן, זו אפשרות סבירה.

מסירה לחברת פינוי

חברת פינוי תיקח את הכול, אבל לרוב בתשלום מכם ולא אליכם. זו אפשרות הגיונית כשהחומר באמת חסר ערך, למשל פאנלים מרוסקים לגמרי. כשהפאנלים שלמים, מסירה בתשלום היא הפסד כפול.

מכירה אלינו

אנחנו לוקחים את הכול במכה אחת, כולל פאנלים שלמים, פאנלים שבורים, ממיר, כבילה וקונסטרוקציה, מבצעים את הפירוק ומשלמים במקום. המחיר ליחידה אולי לא תמיד יהיה גבוה כמו מכירה פרטית מוצלחת של פאנל בודד, אבל אין פאנלים שנשארים, אין הובלה עליכם ואין תשלום על פינוי. ככל שהכמות גדולה יותר, כך הפער לטובת האפשרות הזו גדל.

אותו היגיון חל על שאר המתכות בנכס. מי שמפרק גג לרוב מפרק גם יחידות מיזוג ישנות ומוציא נחושת למיחזור, ואיסוף אחד מרוכז תמיד משתלם יותר מכמה עסקאות קטנות.

אזורי שירות

אנחנו מגיעים לפירוק ואיסוף בכל הארץ. ריכוזי המערכות הגדולים נמצאים באזורי הגגות העסקיים במרכז ובשדות בדרום, אבל אנחנו עובדים גם בצפון ובפריפריה.

• הקונסטרוקציה שמתחת לפאנלים, מחיר לפי משקל
• איסוף מתכות ופאנלים בתל אביב
• איסוף מתכות ופאנלים בחיפה
• איסוף מתכות ופאנלים בירושלים
• איסוף מתכות ופאנלים בבאר שבע
• איסוף מתכות ופאנלים באשדוד

שאלות נפוצות

עמודים קשורים

• מחיר פרופילי אלומיניום, החומר של מסגרת הפאנל
• קונה כבלי נחושת, כולל כבילת DC ומחברים
• קונה מזגנים ורדיאטורים, מה שמפרקים יחד עם הגג
• למה הביקוש לנחושת עולה בגלל אנרגיה סולארית
• פירוק ופינוי מערכות סולאריות מגגות ומשדות
• קונה חלונות ותריסי אלומיניום, אותו גרייד כמו מסגרת הפאנל
• קונה כבלי חשמל לפי חתך וסוג בידוד