קונה כבלי חשמל 2026: 13 עד 22 ₪ לקילו לפי חתך וסוג בידוד

מחירון כבלי חשמל 2026

הטבלה מסודרת לפי תכולת הנחושת, מהנמוך לגבוה. ככל שהכבל עבה יותר, כך היחס בין נחושת לבידוד טוב יותר, ולכן המחיר לקילוגרם גבוה יותר.

למה כבל עבה שווה יותר לקילוגרם

זו הנקודה שהכי הרבה אנשים לא מבינים, והיא קובעת את כל המחירון. החומר בכבל דק ובכבל עבה הוא אותו חומר בדיוק, נחושת. ההבדל הוא ביחס.

כבל מורכב מגיד נחושת ומבידוד פלסטי שעוטף אותו. כשהגיד דק, שכבת הבידוד סביבו היא חלק גדול יחסית מהמשקל. כשהגיד עבה, אותה שכבת בידוד הופכת לשכבה דקה יחסית סביב גוש נחושת גדול. לכן בכבל ביתי דק הנחושת היא פחות ממחצית המשקל, ובכבל הזנה עבה היא יכולה להיות רוב המשקל.

מכאן נובע שכאשר אתם מוכרים לפי משקל, אתם למעשה מוכרים תערובת של נחושת ופלסטיק. הפלסטיק אינו שווה כלום, אבל הוא נשקל. ככל שיש פחות פלסטיק יחסית, כך המחיר לקילוגרם גבוה יותר.

ההשלכה המעשית: אל תערבבו כבל דק עם כבל עבה בערימה אחת. כשהכול נשקל יחד, הכול מתומחר לפי הממוצע, והכבל העבה שלכם משולם כאילו הוא דק. הפרדה גסה לשתי ערימות, דק מול עבה, מספיקה כדי לשנות את התוצאה.

אותו עיקרון בדיוק מסביר למה נחושת מקולפת מתומחרת ב-29 עד 32 שקלים: שם אין בידוד בכלל, אז משלמים על נחושת נקייה לפי ערך הנחושת הנקייה אחרי קילוף.

מתי קילוף משתלם ומתי זה בזבוז זמן

השאלה הכי נפוצה שאנחנו מקבלים. התשובה תלויה בשני דברים: עובי הכבל וכמה כבל יש לכם.

בכבל עבה הקילוף משתלם כמעט תמיד. מטר של כבל הזנה עבה מכיל הרבה נחושת, והבידוד יורד בחיתוך אורכי אחד ומשיכה. ההפרש בין 18 עד 20 שקלים לקילוגרם לבין 29 עד 32 הוא גדול, והזמן שמושקע קטן יחסית לכמות הנחושת שמתקבלת.

בכבל דק הקילוף כמעט אף פעם לא משתלם ידנית. כבל ביתי של 1.5 ממ"ר מכיל מעט נחושת למטר, ולכן צריך לקלף עשרות מטרים כדי לקבל קילוגרם. שעה של עבודה על כבל דק מניבה הפרש זעום. עדיף למכור אותו כמות שהוא ב-13 עד 16 שקלים לקילוגרם.

הגבול המעשי נמצא בערך באמצע: מכבל של 10 ממ"ר ומעלה, שווה לשקול קילוף. מתחת לזה, רק אם יש לכם מכונת קילוף או זמן פנוי שאין לו שימוש אחר.

אזהרה אחת חשובה: אל תשרפו כבלים. שריפת בידוד כדי להגיע לנחושת היא עבירה סביבתית, היא משחררת חומרים רעילים מאוד, והיא גם פוגעת בנחושת עצמה ומורידה את הגרייד שלה. נחושת שרופה מתומחרת נמוך יותר מנחושת מקולפת נקייה, כך שגם מבחינה כלכלית זה מפסיד.

איך לזהות מה יש לכם

לפני שמוכרים, שווה לדעת מה בערימה. שלוש בדיקות פשוטות נותנות תמונה טובה.

מי מוכר כבלי חשמל

כבלי חשמל מגיעים כמעט תמיד ממי שעובד איתם, לא מהציבור הרחב.

חשמלאים הם המקור העיקרי. כל התקנה ושיפוץ משאירים שאריות, וכל החלפת לוח או מעגל מוציאה כבל ישן. אצל חשמלאי פעיל זה מצטבר במהירות, ושק של שאריות מתמלא תוך שבועות. היתרון בשאריות חשמלאים הוא שהן לרוב נקיות ואחידות.

קבלני שיפוצים מוציאים חיווט ישן מקירות בעת שיפוץ. כבל שיוצא מקיר הוא לרוב כבל ביתי דק, ולעיתים הוא מלוכלך בטיח ובשברי בטון. זה לא מפריע, פשוט שווה לנער אותו.

קבלני הריסה ופירוק מבנים מוציאים את כל מערכת החשמל של מבנה בבת אחת, כולל כבלי הזנה עבים מלוחות ראשיים. אלה הכמויות הגדולות והחומר היקר ביותר. אותם קבלנים מוכרים גם מתכות נוספות מאתרי פירוק באותו איסוף.

מפעלים ומתקני תעשייה מחליפים תשתיות חשמל מעת לעת ומייצרים כמויות גדולות של כבל עבה. כאן לרוב מדובר בפרויקט מתוכנן ולא באיסוף שגרתי.

איך למכור נכון

ההבדל בין מכירה מסודרת לערימה אחת יכול להיות עשרות אחוזים, וכל זה בלי ציוד.

הפרידו עבה מדק. זו הפעולה הכי משתלמת ביחס לזמן. שתי ערימות, אחת לכבל ביתי ודק ואחת לכבל הזנה עבה, מספיקות. אם תערבבו, הכול מתומחר לפי הנמוך.

הוציאו את האלומיניום. כבל אלומיניום בתוך ערימת נחושת הוא הפסד כפול: הוא מקבל מחיר נחושת שלא מגיע לו, אבל הוא מוריד את איכות כל הערימה ולכן את המחיר שלה. זה הדבר הראשון שאנחנו מחפשים בשקילה.

אל תחתכו קצר. חשמלאים רבים חותכים כבל ליד הקיר או ליד הלוח כדי לחסוך זמן. מטר נוסף בכל נקודה, כפול עשרות נקודות באתר, זו כמות שמצטברת.

אל תשאירו כבלים בחוץ חודשים. בידוד שמתפורר בשמש הופך את הקילוף לבלתי אפשרי ומכניס לכלוך לנחושת. כבל שנשמר במקום יבש נשאר בדיוק באותו ערך.

ואם אתם מוכרים כמות גדולה, שקלו מראש. לא כדי להתווכח, אלא כדי שתדעו מה אתם מצפים לקבל ותוכלו להצליב מול הטבלה בעמוד הזה.

כמה נחושת יש בכבל: המספרים שקובעים את המחיר

כשאנחנו אומרים שכבל עבה שווה יותר, זה לא אומדן אלא תוצאה של גאומטריה. שווה להבין את ההיגיון כי הוא עוזר להעריך כמות לפני שמוכרים.

בכבל, שטח החתך של הנחושת גדל בריבוע ביחס לקוטר הגיד, בעוד שעובי הבידוד סביבו גדל הרבה פחות. התוצאה היא שבכבל דק הבידוד הוא חלק גדול מהמשקל, ובכבל עבה הוא הופך לשכבה דקה יחסית סביב גוש נחושת גדול.

מכאן נובע הכלל המעשי: כבל ביתי דק הוא פחות ממחצית נחושת לפי משקל, כבל בחתך בינוני מתקרב לכשני שלישים, וכבל הזנה עבה יכול להיות רובו המוחלט נחושת. זו בדיוק הסיבה שהמחיר נע בין 13 ל-22 שקלים לקילוגרם על אותו חומר.

יש עוד גורם שמשפיע: סוג הבידוד עצמו. בידוד PVC כבד יחסית, ובידוד XLPE דק וקל יותר ביחס לאותו חתך. לכן שני כבלים באותו חתך נחושת יכולים להישקל אחרת ולהניב מחיר שונה מעט לקילוגרם.

ולבסוף, כבלים רב גידיים גמישים בנויים מהרבה חוטים דקים במקום גיד אחד. סך הנחושת דומה, אבל שטח הפנים גדול יותר ולכן נדרש יותר בידוד. זו הסיבה שהם מתומחרים ב-11 עד 14 שקלים לקילוגרם, מעט מתחת לכבל קשיח מקביל.

חמש טעויות שעולות לחשמלאים כסף

לחתוך ליד הקיר. זו הטעות היקרה ביותר ולא בגלל פעולה אחת אלא בגלל הצטברות. מטר שנשאר בקיר בכל נקודה, כפול עשרות נקודות באתר, כפול אתרים לאורך שנה, זו כמות גדולה של נחושת שפשוט נזרקה עם ההריסה.

לערבב אלומיניום בנחושת. זה פוגע פעמיים: האלומיניום לא יקבל מחיר נחושת, אבל נוכחותו מורידה את הסיווג של כל הערימה. זה הדבר הראשון שנבדק בשקילה, אז עדיף שתוציאו אותו קודם.

לערבב דק ועבה. בשקילה אי אפשר להפריד, ולכן הכול מתומחר לפי הממוצע. כבל ההזנה העבה שלכם, ששווה 18 עד 20, משולם כאילו הוא כבל ביתי. שתי ערימות פותרות את זה בלי מיון מדוקדק.

לקלף כבל דק ידנית. זו עבודה שמרגישה פרודוקטיבית ואינה. צריך עשרות מטרים של כבל ביתי כדי לקבל קילוגרם נחושת, וההפרש לא מצדיק את השעות. את אותו זמן עדיף להשקיע בהוצאת כבל עבה שלם מהאתר.

להשאיר כבלים בחוץ. בידוד שמתפורר בשמש הופך קילוף לבלתי אפשרי ומכניס פירורי פלסטיק לנחושת. כבל שנשמר במקום מקורה שומר על ערכו המלא לאורך זמן.

הגאומטריה שמסבירה למה כבל עבה משתלם יותר

כשאנחנו אומרים שכבל עבה שווה יותר, זו תוצאה של גאומטריה ולא אומדן.

שטח החתך של הנחושת גדל בריבוע ביחס לקוטר הגיד, בעוד שעובי הבידוד סביבו גדל הרבה פחות. התוצאה היא שבכבל דק הבידוד הוא חלק גדול מהמשקל, ובכבל עבה הוא הופך לשכבה דקה יחסית סביב גוש נחושת גדול.

מכאן הכלל המעשי: כבל ביתי דק הוא פחות ממחצית נחושת לפי משקל, כבל בחתך בינוני מתקרב לכשני שלישים, וכבל הזנה עבה יכול להיות רובו נחושת. זו הסיבה שהמחיר נע בין 13 ל-22 שקלים לקילוגרם על אותו חומר.

יש גורם נוסף: סוג הבידוד. בידוד PVC כבד יחסית, ובידוד XLPE דק וקל יותר באותו חתך. לכן שני כבלים באותו חתך נחושת יכולים להישקל אחרת.

וכבלים רב גידיים גמישים בנויים מהרבה חוטים דקים, כך שסך הנחושת דומה אבל שטח הפנים גדול ונדרש יותר בידוד. לכן הם מתומחרים מעט מתחת לכבל קשיח מקביל.

סוגי בידוד ואיך הם משפיעים על הקילוף

סוג הבידוד קובע כמה קל לקלף וכמה הכבל שוקל, ולכן הוא משפיע ישירות על ההחלטה אם להשקיע בקילוף.

הטעויות הנפוצות בערימת כבלים ואיך נמנעים מהן

לחתוך ליד הקיר. זו הטעות היקרה ביותר בגלל הצטברות. מטר שנשאר בקיר בכל נקודה, כפול עשרות נקודות באתר, כפול אתרים לאורך שנה, זו כמות גדולה של נחושת שנזרקה.

לערבב אלומיניום בנחושת. זה פוגע פעמיים: האלומיניום לא יקבל מחיר נחושת, ונוכחותו מורידה את הסיווג של כל הערימה.

לערבב דק ועבה. בשקילה אי אפשר להפריד, ולכן הכול מתומחר לפי הממוצע. שתי ערימות פותרות את זה.

לקלף כבל דק ידנית. צריך עשרות מטרים של כבל ביתי כדי לקבל קילוגרם נחושת, וההפרש לא מצדיק את השעות.

להשאיר כבלים בחוץ. בידוד שמתפורר בשמש הופך קילוף לבלתי אפשרי ומכניס פירורי פלסטיק לנחושת.

אחסון וריכוז: מה שומר על הערך

כבל אינו חומר שמתקלקל מהר, אבל יש כמה דברים שכן מורידים את ערכו באחסון.

הדבר הראשון הוא שמש. קרינה ישירה לאורך חודשים מקשיחה את הבידוד ומפוררת אותו, ופירורי פלסטיק שנדבקים לנחושת מורידים את הגרייד שלה.

הדבר השני הוא מים. כבל ששוכב בשלולית סופג מים דרך הקצוות, והם גם נשקלים וגם מאיצים חמצון של הנחושת בפנים.

הדבר השלישי הוא סבך. כבל שנזרק לערימה בלי סדר הופך לגוש שקשה להעמיס ולשקול לפי סוגים. גלגול בסיסי או קשירה בצרורות חוסכת זמן לשני הצדדים.

והדבר הרביעי הוא ערבוב. ברגע שכבל דק, עבה, אלומיניום ומשוריין נמצאים באותה ערימה, הכול מתומחר לפי הנמוך. ארבעה שקים מסומנים פותרים את זה.

סדרי גודל: כמה כבל יוצא מאיזו עבודה

כדי להחליט אם שווה לצבור או לתאם איסוף מיד, עוזר לדעת בערך כמה חומר צפוי להצטבר.

שיפוץ דירה עם החלפת חשמל מוציא את כל החיווט הישן מהקירות. רובו כבל ביתי דק, וכמות סבירה שמצדיקה לצרף אותה לאיסוף של שאר המתכות מהאתר.

החלפת לוח חשמל בבניין מוציאה כבלי הזנה עבים, וזה החומר השווה באמת. גם אורך קצר של כבל בחתך גדול שוקל לא מעט.

אצל חשמלאי פעיל, שאריות ההתקנות מצטברות ברקע. שק אחד מתמלא תוך שבועות, ואם לא מרוקנים אותו הוא תופס מקום.

עבודות תשתית ותאורת רחוב מוציאות כמויות גדולות ברצף, לרוב כבל עם שריון פלדה ולא כבל רגיל, ולחומר כזה יש תמחור נפרד.

ואתר הריסה של מבנה שלם הוא התרחיש הגדול ביותר: כל מערכת החשמל יוצאת בבת אחת, מהחיבור הראשי ועד נקודות הקצה.

ארבעה דברים שמשנים את התוצאה

בדקו אם הגיד נחושת או אלומיניום. זו בדיקה של שנייה עם חיתוך קצה, וההפרש בין השניים הוא פי כמה.

הפרידו עבה מדק. שתי ערימות מספיקות, בלי מיון מדוקדק. כשהכול מעורבב, הכבל העבה שלכם משולם כאילו הוא דק.

אל תחתכו ליד הקיר. מטר נוסף בכל נקודה, כפול עשרות נקודות באתר, זו הכמות שהכי קל להרוויח והכי קל לאבד.

ואל תשרפו ואל תשאירו בשמש. שריפה היא עבירה והיא מורידה את הגרייד של הנחושת, ושמש מפוררת את הבידוד והופכת קילוף לבלתי אפשרי.

תופים וגלילים שלמים: מה לעשות עם עודפי מלאי

לא כל הכבל שמגיע אלינו הוא כבל שיצא מקיר. חלק לא קטן הוא עודף מלאי: גלילים שנשארו מפרויקטים, תופים חלקיים שאיש לא יחזיר לספק, וכבל חדש לגמרי שנרכש בעודף.

לכבל חדש בגליל יש יתרון אחד גדול: הוא נקי לחלוטין, אחיד בחתך, ובלי שאריות גבס, בטון או צבע. חומר כזה נמצא בקצה העליון של הטווח לחתך שלו, כי אין בו הפתעות ואין צורך למיין אותו.

אבל לפני שמוכרים אותו כגרוטאות שווה לעצור. כבל חדש בגליל שלם עם סימון תקן קריא שווה בשוק החשמל יותר מערך הנחושת שבו. קבלנים קונים עודפי מלאי, וגם ספקים לוקחים חזרה גלילים שלמים במקרים מסוימים. זה הוגן לומר את זה, גם אם זה אומר שלא נקבל את החומר.

מתי דווקא כן שווה למסור לנו: כשהגליל חלקי ואין לדעת כמה בדיוק נשאר בו, כשהסימון נמחק או שאין תיעוד תקן, כשהכבל ישב שנים במחסן והבידוד התקשה או נסדק, או כשמדובר בחתך שיצא משימוש.

מה שכן חשוב: אל תשאירו את התוף. תוף עץ או פלסטיק שוקל לעיתים עשרות קילוגרמים ואין לו ערך, והוא גם מסבך את ההעמסה. גלגלו את הכבל מהתוף או הצהירו עליו מראש כדי שהמשקל יחושב נכון.

אזורי שירות

אנחנו אוספים כבלי חשמל בכל הארץ, ממחסני חשמלאים, מאתרי בנייה ומאתרי הריסה. לכמויות גדולות אנחנו מגיעים ישירות לאתר.

• איסוף כבלי חשמל בתל אביב
• איסוף כבלי חשמל בחיפה
• איסוף כבלי חשמל בירושלים
• איסוף כבלי חשמל בראשון לציון
• איסוף כבלי חשמל באשדוד