קונה כבל משוריין 2026: 10 עד 13 ₪ לקילו, ולמה הפרדת השריון משתלמת
כבל משוריין הוא הכבל שרוב הסוחרים לא אוהבים לקבל, וזה בדיוק למה שווה להבין אותו. הוא נראה כמו כבל עבה ושווה, אבל חלק ניכר מהמשקל שלו הוא שריון פלדה ששווה מעט מאוד. מי שמוכר אותו בלי להבין את זה מתאכזב, ומי שמבין יכול להרוויח ממנו יפה.
אנחנו קונים כבל משוריין ב-10 עד 13 שקלים לקילוגרם כפי שהוא. אם הפרדתם את השריון מהגידים, הנחושת מתומחרת בנפרד ומגיעה ל-29 עד 32 שקלים לקילוגרם, והפלדה נשקלת כגרוטאות. בכמויות גדולות ההפרש הזה משמעותי מאוד.
העמוד הזה מסביר מה בדיוק יש בכבל משוריין, מתי כדאי להפריד ומתי לא, ואיך לזהות את הסוגים השונים. לכבלים ללא שריון ראו קונה כבלי חשמל.
מחירון כבל משוריין 2026
הטבלה מראה את ההבדל בין מכירה כפי שהוא לבין מכירה אחרי הפרדה. ההפרש הוא הסיבה שרוב העמוד הזה עוסק בשאלה אם להפריד.
| מצב | מה כולל | מחיר 2026 | הערה |
|---|---|---|---|
| כבל משוריין כפי שהוא | גידים, בידוד ושריון יחד | 10 — 13 ₪ לק"ג | ללא עבודה מצידכם |
| גידי נחושת אחרי הפרדה | נחושת מקולפת נקייה | 29 — 32 ₪ לק"ג | הערך האמיתי של הכבל |
| גידים עם בידוד בלבד | אחרי הסרת שריון, לפני קילוף | 15 — 18 ₪ לק"ג | שלב ביניים הגיוני |
| שריון פלדה מופרד | סרטי או חוטי פלדה | לפי שקילה | מתומחר כגרוטאות |
| כבל משוריין עם גיד אלומיניום | שריון פלדה וגיד אלומיניום | 2 — 2.6 ₪ לק"ג | בדקו את צבע הגיד |
כמות גדולה של כבל משוריין? שווה לדבר לפני שמפרידים.
קבלו הצעה לכמות שלכםמה יש בתוך כבל משוריין
כבל משוריין בנוי בשכבות, וכל שכבה שווה משהו אחר לגמרי. הבנה של המבנה היא כל ההבדל.
בחוץ יש מעטה חיצוני, לרוב PVC שחור או אפור. הוא לא שווה כלום והוא פשוט משקל. מתחתיו נמצא השריון, שהוא השכבה שמגדירה את הכבל: סרטי פלדה כרוכים או חוטי פלדה מקבילים לאורך הכבל. השריון קיים כדי להגן על הכבל מנזק מכני, מחפירה ומכרסום, ולכן הוא נפוץ בכבלים שמונחים בקרקע.
מתחת לשריון יש לרוב עוד שכבת מעטה פנימי, ורק אז מגיעים לגידים עצמם. הגידים הם נחושת מבודדת, לרוב שלושה או ארבעה, ולעיתים גם גיד הארקה נוסף.
החישוב הכספי נובע מכאן. הנחושת שווה 29 עד 32 שקלים לקילוגרם. הפלדה שווה שברירים מזה. הפלסטיק לא שווה כלום. כשהכול נשקל יחד, הממוצע נוחת על 10 עד 13 שקלים לקילוגרם, וזה בדיוק משקף את התמהיל.
ככל שהשריון כבד יותר ביחס לגידים, כך המחיר לקילוגרם נמוך יותר. בכבלים קרקעיים ישנים השריון לפעמים כבד במיוחד, ואז הכבל מתקרב לקצה התחתון של הטווח.
להפריד או לא להפריד
זו ההחלטה היחידה שמשנה כאן, ולכן שווה לעשות את החשבון ולא להחליט לפי תחושה.
הטיעון בעד ההפרדה פשוט: אתם עוברים מ-10 עד 13 שקלים לקילוגרם על הכל, למצב שבו הנחושת שלכם מתומחרת ב-29 עד 32 והפלדה נשקלת בנפרד. בכבל שבו הנחושת היא שליש מהמשקל, ההפרש על טון חומר הוא סכום גדול מאוד.
הטיעון נגד הוא העבודה. הפרדת שריון אינה כמו קילוף כבל רגיל. צריך לחתוך את המעטה החיצוני, להתיר או לחתוך את סרטי הפלדה, להסיר אותם, ואז עדיין נשארים גידים מבודדים שצריך לקלף. זו עבודה איטית ולא נעימה, וסרטי פלדה חדים וחותכים.
הכלל המעשי שאנחנו ממליצים עליו: בכמות קטנה, מכרו כפי שהוא. בכמות גדולה, שווה לשקול הפרדה, ועדיף בעזרת ציוד מכני ולא ידנית. ואם אתם קבלני תשתיות שמוציאים כבל משוריין באופן קבוע, שווה לבדוק אם ההשקעה בציוד מצדיקה את עצמה על פני שנה.
אפשרות ביניים שרבים מפספסים: להסיר רק את השריון ולמכור גידים מבודדים. זה הרבה יותר מהיר מקילוף מלא, ומעביר אתכם מ-10 עד 13 ל-15 עד 18 שקלים לקילוגרם על חלק הנחושת. לרוב זה היחס הטוב ביותר בין מאמץ לתמורה.
איפה מוצאים כבל משוריין
כבל משוריין אינו נפוץ בבתים, ולכן הוא מגיע כמעט תמיד מעבודות תשתית ומבנים גדולים.
קווי הזנה תת קרקעיים הם המקור העיקרי. כבל שמונח בקרקע חייב הגנה מכנית, ולכן הוא כמעט תמיד משוריין. כשמחליפים תשתית חשמל באזור, יוצאים מאות מטרים של כבל כזה בבת אחת.
מתקני תעשייה ומפעלים משתמשים בכבל משוריין להזנות בין מבנים ולציוד כבד. בשדרוג מערכת חשמל של מפעל מוציאים כמויות גדולות.
תאורת רחוב ותשתיות עירוניות מוזנות בכבלים משוריינים. עבודות שדרוג תאורה מייצרות כמות קבועה של חומר כזה.
מתקנים סולאריים קרקעיים, מבני חקלאות ומערכות השקיה גדולות משתמשים גם הם בכבל משוריין להזנות בשטח פתוח. מי שמפרק מערכת סולארית קרקעית נתקל בו בכמות.
אתרי הריסה של מבנים גדולים מוציאים את כל תשתית החשמל, כולל קטעים משוריינים מהחיבור הראשי. זה לרוב החומר העבה והשווה ביותר באתר.
איך לזהות ולמנוע טעויות יקרות
שתי טעויות חוזרות אצל מי שמוכר כבל משוריין, ושתיהן קלות למניעה.
הטעות הראשונה: להניח שגיד עבה הוא נחושת. בכבלי תשתית, ובמיוחד בכבלי הזנה עיליים וקרקעיים ישנים, הגיד לעיתים קרובות אלומיניום ולא נחושת. ההפרש דרמטי, בין 10 עד 13 שקלים לקילוגרם לבין 2 עד 2.6. חתכו קצה והסתכלו: נחושת אדמדמה, אלומיניום כסוף. עשו את זה לפני שאתם בונים ציפיות.
הטעות השנייה: לערבב כבל משוריין עם כבל רגיל בערימה אחת. כשהכול נשקל יחד, הכבל הרגיל שלכם שווה 15 עד 18 שקלים לקילוגרם אבל מתומחר כאילו הוא משוריין ב-10 עד 13, כי אי אפשר להפריד בשקילה. הפרדה גסה לשתי ערימות מספיקה.
שימו לב גם לכבלים שנראים משוריינים אבל אינם. יש כבלים עם סיכוך נחושת דק או עם רשת סיכוך, וזה לא שריון פלדה אלא דווקא עוד נחושת. כבל כזה שווה יותר ולא פחות. אם יש ספק, שלחו תמונה של חתך הכבל ונזהה.
ולבסוף, כבלים קרקעיים ישנים מאוד עשויים להכיל מעטה עופרת מתחת לשריון. עופרת היא חומר בעל ערך בפני עצמו, אבל גם חומר שדורש טיפול זהיר. אם נתקלתם בשכבה אפורה רכה ומתכתית, ציינו זאת.
סוגי שריון ואיך הם משפיעים על המחיר
לא כל שריון זהה, וההבדל ביניהם משנה גם את המחיר וגם את קלות ההפרדה.
שריון סרטי פלדה
שתי רצועות פלדה שכרוכות סביב הכבל בצורה ספירלית, בחפיפה חלקית. זה הסוג הנפוץ בכבלים קרקעיים ישראליים. היתרון מבחינת הפרדה הוא שהסרטים נפתחים יחסית בקלות אחרי חיתוך המעטה החיצוני, ואפשר פשוט להתיר אותם. החיסרון הוא שהקצוות חדים מאוד.
מבחינת משקל, שריון סרטי לרוב קל יותר משריון חוטים, ולכן כבלים כאלה נוטים לקצה העליון של טווח המחיר.
שריון חוטי פלדה
חוטי פלדה עבים שמונחים לאורך הכבל במקביל, מתחת למעטה החיצוני. נפוץ בכבלים ימיים, בכבלים שמונחים בתנאים קשים ובכבלים בקוטר גדול. זה השריון הכבד יותר, ולכן כבל כזה נוטה לקצה התחתון של טווח המחיר.
מצד שני, אחרי ההפרדה החוטים עצמם הם פלדה נקייה שנשקלת בקלות, בלי צורך בטיפול נוסף.
סיכוך נחושת, שאינו שריון
כאן נמצאת ההזדמנות שרבים מפספסים. חלק מהכבלים עטופים ברשת או ברדיד נחושת לצורכי סיכוך אלקטרומגנטי, לא להגנה מכנית. זה נראה דומה מבחוץ אבל זו נחושת, לא פלדה. כבל כזה שווה יותר ולא פחות.
הבדיקה פשוטה: מגנט. פלדה נדבקת, נחושת לא. אם המגנט לא נדבק לשכבה שמתחת למעטה, יש לכם נחושת נוספת ולא משקל מת.
סדרי גודל: מה מגיע מאיזו עבודה
כדי להבין אם שווה להתארגן על הפרדה, צריך לדעת בערך כמה חומר צפוי להצטבר.
החלפת קו הזנה תת קרקעי בין מבנים מייצרת מאות מטרים של כבל משוריין בבת אחת. בקוטר גדול, מטר כבל יכול לשקול כמה קילוגרמים, ולכן גם עבודה בינונית מגיעה למאות קילוגרמים. זו הכמות שבה הפרדה מתחילה להשתלם ברצינות.
שדרוג חשמל במפעל מוציא כבלים משוריינים מהחיבור הראשי ועד ללוחות המשנה. כאן לרוב מדובר בכבלים עבים במיוחד, והכמות במשקל גבוהה גם כשאורך הכבל לא עצום.
עבודות תאורת רחוב ותשתית עירונית מייצרות כמות קבועה אבל בקוטר קטן יותר. בעבודות כאלה הכבל לרוב נשאר שלם וקל לגלגול, מה שמקל על האיסוף.
פירוק מתקנים סולאריים קרקעיים מוציא כבילה משוריינת מהשדה אל חדר ההמרה. מי שמבצע פירוק של מערכת סולארית גדולה מגלה שהכבילה היא פריט משמעותי בפני עצמו, לצד הפאנלים והקונסטרוקציה.
אתרי הריסה של מבנים גדולים מוציאים את החיבור הראשי, שהוא לרוב הכבל העבה ביותר במבנה כולו. זה הפריט ששווה הכי הרבה ליחידת אורך מכל מה שיוצא מהאתר.
סוגי שריון: פלדה, אלומיניום ורשת, מה ההבדל
לא כל שריון זהה, וההבדל ביניהם משנה גם את המחיר וגם את קלות ההפרדה.
שריון סרטי פלדה
שתי רצועות פלדה שכרוכות סביב הכבל בצורה ספירלית. זה הסוג הנפוץ בכבלים קרקעיים ישראליים. הסרטים נפתחים יחסית בקלות אחרי חיתוך המעטה החיצוני, אבל הקצוות חדים מאוד.
מבחינת משקל, שריון סרטי לרוב קל יותר משריון חוטים, ולכן כבלים כאלה נוטים לקצה העליון של טווח המחיר.
שריון חוטי פלדה
חוטי פלדה עבים שמונחים לאורך הכבל במקביל. נפוץ בכבלים בקוטר גדול ובתנאים קשים. זה השריון הכבד יותר, ולכן כבל כזה נוטה לקצה התחתון של הטווח.
מצד שני, אחרי ההפרדה החוטים הם פלדה נקייה שנשקלת בקלות.
סיכוך נחושת, שאינו שריון
כאן נמצאת ההזדמנות שרבים מפספסים. חלק מהכבלים עטופים ברשת או ברדיד נחושת לצורכי סיכוך, לא להגנה מכנית. זו נחושת ולא פלדה, והכבל שווה יותר ולא פחות.
הבדיקה פשוטה: מגנט. פלדה נדבקת, נחושת לא.
בטיחות: כבל משוריין מסוכן יותר מכבל רגיל
כבל משוריין גורם ליותר פציעות מכל סוג כבל אחר, וכמעט תמיד מאותן שתי סיבות.
הראשונה היא קצוות השריון. סרטי פלדה שנחתכו הופכים לקצוות חדים כמו סכין, והם נוטים להתפרש החוצה בקפיץ ברגע שחותכים את המעטה. כפפות עבודה רגילות אינן מספיקות, וחתכים בכפות הידיים הם הפציעה הנפוצה.
השנייה היא המתח. כבל משוריין משמש בעיקר להזנות, כלומר הוא כמעט תמיד כבל שהיה או עדיין נמצא תחת מתח גבוה. כבל שנחפר מהאדמה אינו בהכרח מנותק, במיוחד באתרים שבהם יש כמה קווים מקבילים.
הכלל פשוט: אל תחתכו כבל קרקעי שלא אתם ניתקתם ווידאתם שהוא מנותק. באתרי תשתית זה תפקיד של חשמלאי מוסמך עם ציוד בדיקה.
יש גם סיכון שלישי: כבלים קרקעיים ישנים עשויים להכיל מעטה עופרת. עבודה ממושכת בחיתוך של חומר כזה בלי אוורור ובלי הגנה אינה דבר שכדאי לעשות.
כבל שיצא מהאדמה: מה לעשות ומה לא
רוב הכבל המשוריין שמגיע אלינו נחפר מהקרקע, ולכן שווה כמה הנחיות ספציפיות למצב הזה.
נערו אדמה דבוקה, אבל אל תשטפו. אדמה נשקלת ואינה משולמת, ולכן ניעור טוב משתלם. שטיפה במים מכניסה מים לתוך הכבל דרך הקצוות, והם גם נשקלים וגם מאיצים קורוזיה בשריון.
גלגלו, אל תערימו. כבל קרקעי יוצא באורכים גדולים, וגלגול לסלילים מסודרים חוסך מקום ומונע הסתבכות שתעכב את השקילה.
בדקו את הגיד לפני שאתם בונים ציפיות. בכבלי תשתית הגיד הוא לעיתים קרובות אלומיניום. חתכו קצה אחד והסתכלו.
אל תשרפו, בשום מצב. בכבל משוריין זה מסוכן במיוחד כי המעטה עבה והבעירה ארוכה ומייצרת עשן רעיל. מעבר להיותה עבירה, היא פוגעת בנחושת ומורידה את הגרייד.
ואם מצאתם קטעים קצרים בלבד, אל תזרקו אותם. חתיכות של חצי מטר מצטברות ונשקלות בדיוק כמו קטעים ארוכים.
איך להחליט מה לעשות עם הכמות שלכם
בסוף זה מסתכם בשאלה אחת: כמה חומר יש לכם וכמה זמן שווה להשקיע בו.
אם יש לכם עד כמה עשרות קילוגרמים, מכרו כפי שהוא. הזמן שתשקיעו בהפרדה לא יחזיר את עצמו, והסיכון לחתכים אינו שווה את ההפרש.
אם יש לכם מאות קילוגרמים, שקלו הסרת שריון בלבד בלי קילוף הגידים. זו הפעולה עם היחס הטוב ביותר בין מאמץ לתמורה.
אם יש לכם טונות, שווה לבחון ציוד מכני או לתאם איתנו מראש. בכמות כזו ההפרש מצדיק תכנון.
ובכל מקרה, שלוש פעולות משתלמות תמיד ולוקחות דקות: לבדוק אם הגיד נחושת או אלומיניום, להפריד משוריין מרגיל, ולנער אדמה.
דוגמאות כמות: מאות מטרים בעבודה אחת
כדי להבין אם שווה להתארגן על הפרדה, צריך לדעת בערך כמה חומר צפוי להצטבר.
החלפת קו הזנה תת קרקעי בין מבנים מייצרת מאות מטרים של כבל משוריין בבת אחת. בקוטר גדול מטר כבל יכול לשקול כמה קילוגרמים, ולכן גם עבודה בינונית מגיעה למאות קילוגרמים. זו הכמות שבה הפרדה מתחילה להשתלם ברצינות.
שדרוג חשמל במפעל מוציא כבלים משוריינים מהחיבור הראשי ועד ללוחות המשנה. כאן מדובר בכבלים עבים במיוחד, והכמות במשקל גבוהה גם כשאורך הכבל לא עצום.
עבודות תאורת רחוב ותשתית עירונית מייצרות כמות קבועה אבל בקוטר קטן יותר. הכבל לרוב נשאר שלם וקל לגלגול.
פירוק מתקנים סולאריים קרקעיים מוציא כבילה משוריינת מהשדה אל חדר ההמרה. מי שמבצע פירוק שדות סולאריים קרקעיים גדולה מגלה שהכבילה היא פריט משמעותי בפני עצמו.
ואתרי הריסה של מבנים גדולים מוציאים את החיבור הראשי, שהוא לרוב הכבל העבה ביותר במבנה כולו.
השורה התחתונה לפני שמוכרים
כבל משוריין הוא החומר שהכי קל לטעות בו, ולכן שווה לרכז את העיקר בארבע נקודות.
בדקו את צבע הגיד. בכבלי תשתית הוא לעיתים קרובות אלומיניום ולא נחושת, וההפרש במחיר הוא בין 10 עד 13 שקלים לקילוגרם לבין 2 עד 2.6.
בדקו עם מגנט מה השכבה שמתחת למעטה. אם המגנט נדבק זה שריון פלדה, כלומר משקל מת. אם לא, יש לכם סיכוך נחושת וזה דווקא מוסיף ערך.
הפרידו כבל משוריין מכבל רגיל. בשקילה אי אפשר להבדיל ביניהם, ולכן ערבוב מוריד את הכול לתמחור הנמוך.
והחליטו לפי הכמות: בכמות קטנה מכרו כפי שהוא, בכמות בינונית הסירו שריון בלבד, ובכמות גדולה דברו איתנו לפני שאתם משקיעים שעות עבודה.
מאיזה סוג עבודה יוצא כבל משוריין בכמות
כבל משוריין אינו נפוץ בבתים, ולכן הוא מגיע כמעט תמיד מעבודות תשתית ומבנים גדולים.
קווי הזנה תת קרקעיים הם המקור העיקרי. כבל שמונח בקרקע חייב הגנה מכנית, ולכן הוא כמעט תמיד משוריין. כשמחליפים תשתית חשמל באזור, יוצאים מאות מטרים בבת אחת.
מתקני תעשייה ומפעלים משתמשים בו להזנות בין מבנים ולציוד כבד, ובשדרוג מערכת חשמל של מפעל מוציאים כמויות גדולות.
תאורת רחוב ותשתיות עירוניות מוזנות בכבלים משוריינים, ועבודות שדרוג תאורה מייצרות כמות קבועה.
ומבני חקלאות ומערכות השקיה גדולות משתמשים בו להזנות בשטח פתוח.
תיעוד ושרשרת אחזקה בעבודות תשתית
בעבודות תשתית התיעוד אינו פורמליות אלא חלק מהעבודה, וזה אחד ההבדלים הגדולים בין פינוי כבל משוריין לפינוי כבל רגיל ממחסן.
כבל משוריין יוצא לרוב מעבודות שמבוצעות עבור גוף מזמין: רשות מקומית, חברת תשתיות, מפעל או קבלן ראשי. במקרים כאלה המזמין רוצה לדעת לאן הלך החומר, וקבלן שלא יכול להראות את זה נמצא בבעיה בסוף הפרויקט.
מה שאנחנו מספקים כברירת מחדל: שקילה במשקל מכויל עם תעודת שקילה, חשבונית, ופירוט לפי זרמים כך שברור כמה נחושת וכמה פלדת שריון נספרו. למי שצריך, אנחנו מוסיפים תיעוד תאריכי האיסוף ומספרי הרכב.
נקודה שחשוב להבהיר: אנחנו לא יכולים לאשר דבר שלא ראינו. אם החומר נאסף על ידי גורם אחר לפני שהגיע אלינו, התיעוד שלנו מתחיל מהרגע שקיבלנו אותו. לכן בפרויקטים שבהם התיעוד חשוב כדאי שהאיסוף יהיה ישירות מהאתר.
ועוד דבר מעשי: בעבודות גדולות שווה לתאם איסוף בשלבים ולא בסוף. ערימת כבל משוריין שיושבת באתר שבועות היא גם סיכון וגם מטרה לגנבות, ושני אלה עולים יותר מהנוחות של פינוי אחד בסוף.
אזורי שירות
אנחנו אוספים כבל משוריין בכל הארץ, בעיקר מקבלני תשתיות, מפעלים ואתרי הריסה. לכמויות גדולות אנחנו מגיעים ישירות לאתר עם ציוד שקילה.
שאלות נפוצות
כמה שווה כבל משוריין לקילו?
כבל משוריין כפי שהוא, בלי הפרדה, שווה 10 עד 13 שקלים לקילוגרם. המחיר נמוך מכבל רגיל כי חלק ניכר מהמשקל הוא שריון פלדה ששווה הרבה פחות מנחושת. אם מפרידים את השריון ומקלפים את הגידים, הנחושת מתומחרת ב-29 עד 32 שקלים לקילוגרם והפלדה נשקלת בנפרד כגרוטאות.
למה כבל משוריין שווה פחות מכבל רגיל?
כי אתם משלמים לפי משקל, והשריון מוסיף משקל שאינו נחושת. סרטי או חוטי הפלדה שעוטפים את הכבל יכולים להיות חלק גדול מהמשקל הכולל, והם שווים שברירים ממחיר הנחושת. לכן הממוצע לקילוגרם יוצא נמוך יותר, גם אם כמות הנחושת בכבל זהה לכבל רגיל באותו חתך.
כדאי לי להפריד את השריון לבד?
תלוי בכמות. בכמות קטנה לא משתלם, כי זו עבודה איטית וסרטי הפלדה חדים ומסוכנים. בכמות גדולה כן, ועדיף עם ציוד מכני. יש גם אפשרות ביניים שרבים מפספסים: להסיר רק את השריון ולמכור גידים מבודדים ב-15 עד 18 שקלים לקילוגרם. זה מהיר הרבה יותר מקילוף מלא ונותן את היחס הטוב ביותר בין מאמץ לתמורה.
איך יודעים אם הגיד נחושת או אלומיניום?
חותכים קצה ומסתכלים. נחושת אדמדמה כתומה, אלומיניום כסוף אפרפר. זו בדיקה קריטית בכבלי תשתית, כי בכבלים קרקעיים ועיליים ישנים הגיד הוא לעיתים קרובות אלומיניום. ההפרש במחיר הוא בין 10 עד 13 שקלים לקילוגרם לבין 2 עד 2.6, אז שווה לבדוק לפני שבונים ציפיות.
יש כבלים שנראים משוריינים אבל שווים יותר?
כן. יש כבלים עם סיכוך נחושת או רשת סיכוך מתחת למעטה, וזו נחושת נוספת ולא פלדה. כבל כזה שווה יותר ולא פחות מכבל רגיל. אם אתם לא בטוחים מה יש לכם, שלחו תמונה של חתך הכבל ונזהה לפי המראה של השכבות.
אתם קונים כבל משוריין שיצא מהאדמה?
כן, וזה רוב מה שמגיע. כבל קרקעי לרוב מלוכלך באדמה ולעיתים המעטה החיצוני פגום. זה לא מפריע לערך. מה שכן שווה זה לנער אדמה דבוקה, כי אדמה נשקלת ולא משולם עליה. אין צורך לשטוף או לנקות.
מה לגבי כבלים ישנים עם מעטה עופרת?
כבלים קרקעיים ישנים מאוד עשויים להכיל מעטה עופרת מתחת לשריון, שנראה כשכבה אפורה רכה ומתכתית. עופרת היא חומר בעל ערך בפני עצמו, אבל גם חומר שדורש טיפול זהיר ולא כדאי להתעסק איתו בלי ידיעה. אם נתקלתם בזה, ציינו מראש ונתייחס בהתאם.
אפשר לערבב כבל משוריין עם כבל רגיל?
עדיף שלא. בשקילה אי אפשר להפריד ביניהם, ולכן הכול מתומחר לפי הנמוך. כבל רגיל שווה 15 עד 18 שקלים לקילוגרם, ואם הוא מעורבב עם משוריין הוא יקבל 10 עד 13. הפרדה גסה לשתי ערימות, בלי מיון מדוקדק, מספיקה כדי למנוע את ההפסד הזה.
אתם מגיעים לאתרי תשתית?
כן, וזה חלק משמעותי מהעבודה. בעבודות החלפת תשתית חשמל יוצאות כמויות גדולות של כבל משוריין בבת אחת. אנחנו מגיעים לאתר עם ציוד שקילה, שוקלים במקום ומשלמים. לקבלני תשתיות שעובדים באופן רציף אפשר לבנות סידור איסוף קבוע.
כמה שריון יש בכבל טיפוסי?
זה משתנה מאוד לפי סוג הכבל והיצרן. בכבלים קרקעיים ישנים השריון לעיתים כבד במיוחד ואז הכבל מתקרב לקצה התחתון של טווח המחיר. בכבלים מודרניים השריון לרוב קל יותר יחסית לגידים. זו הסיבה שאנחנו נותנים טווח ולא מחיר אחד, והשקילה בפועל היא מה שקובע.
האם שווה לקנות ציוד בשביל הפרדת שריון?
מכונת קילוף רגילה מיועדת לכבלים ולא לשריון ולכן לא פותרת את החלק הקשה. מה שעוזר בכמות הוא כלי לחיתוך ולפתיחת סרטי הפלדה. ההשקעה מצדיקה את עצמה רק אם אתם מוציאים כבל משוריין באופן קבוע, למשל כקבלני תשתיות. לעבודה חד פעמית עדיף למכור כפי שהוא.
כמה זמן לוקח להפריד שריון ממאה קילוגרם כבל?
זה תלוי בסוג השריון ובקוטר הכבל. שריון סרטי נפתח מהר יחסית אחרי חיתוך המעטה, ושריון חוטים איטי יותר. בכל מקרה מדובר בשעות ולא בדקות, ולכן ההחלטה צריכה להתבסס על הכמות ולא על התחושה.
אפשר למכור כבל עם האדמה עליו?
כן, אבל האדמה נשקלת ואינה משולמת ולכן אתם מפסידים על כל קילוגרם לכלוך. ניעור יבש טוב לוקח דקות ומחזיר את עצמו. מה שלא כדאי זה לשטוף במים, כי הם נכנסים לקצוות הכבל, נשקלים גם הם ומאיצים קורוזיה בשריון.
מה ההבדל בין כבל משוריין לכבל קרקעי רגיל?
לא כל כבל קרקעי משוריין. יש כבלים שמונחים בשרוול או בצינור הגנה ואין להם שריון מתכתי כלל, ואלה מתומחרים ככבל רגיל לפי החתך. השריון הוא שכבת פלדה שעוטפת את הכבל עצמו. חתכו קצה והסתכלו אם יש שכבת מתכת בין המעטה לגידים.
אתם קונים כמות קטנה של כבל משוריין?
כן, אבל שווה להיות מציאותיים לגבי הסכום. כמה מטרים בודדים הם כמה קילוגרמים, ובמחיר של 10 עד 13 שקלים לקילוגרם זה סכום קטן. אם זה כל מה שיש, עדיף לצרף אותו לאיסוף של חומר אחר מאותו אתר.
מה עושים עם קטעים קצרים ושאריות?
אוספים אותם לשק אחד ולא זורקים. חתיכות של חצי מטר ומטר נשקלות בדיוק כמו קטעים ארוכים, והן מצטברות מהר יותר ממה שנדמה. מה שכן, אל תערבבו אותן עם כבל רגיל כי אז הכול מתומחר לפי הנמוך.
אפשר לקבל הערכה לפי תמונה בלבד?
אפשר לקבל הערכה ראשונית. צלמו חתך של הכבל, כך שרואים את המעטה, את השריון ואת הגידים, וציינו בערך כמה מטרים או כמה משקל יש. מהחתך אפשר לזהות את סוג השריון ואת סוג הגיד, וזה מספיק לטווח מחיר. ההערכה הסופית נקבעת בשקילה.
מה עושים אם חלק מהכבלים נחושת וחלק אלומיניום?
מפרידים לשתי ערימות, וזו ההפרדה המשתלמת ביותר שתעשו. ההפרש בין השניים הוא פי שלושה ויותר, ובשקילה אי אפשר להבחין ביניהם אחרי שהם מעורבבים. חיתוך קצה אחד בכל גליל מספיק כדי לדעת לאן הוא הולך.
עמודים קשורים
- קווי תשתית בין מבני מפעל
- קונה כבלי חשמל ללא שריון
- קונה כבלי נחושת, ההשוואה המלאה
- מחיר נחושת לקילו אחרי הפרדה
- מחיר גרוטאות ברזל, לשריון המופרד
- קונה אלומיניום שחור, לגידי אלומיניום
עמוד מתכות ומחירים. הבדיקה היא עריכת תוכן, מקורות, טווחי מחיר וגבולות שימוש; היא אינה הצעת מחיר מחייבת ואינה מחליפה ייעוץ או אישור מקצועי פרטני. מדיניות העריכה | המתודולוגיה