כבלים משיפוץ חשמל: מה יוצא מדירה ולמי זה שייך

כמה כבל באמת יוצא מדירה

זו השאלה הראשונה, והתשובה מפתיעה את רוב האנשים בכיוון אחד: יש שם יותר ממה שנדמה, אבל פחות ממה שמקווים.

המספרים בטבלה הם סדרי גודל מהשטח, לדירה שעוברת החלפת תשתית מלאה. בשיפוץ חלקי, שבו מחליפים רק מטבח או רק חדר רטוב, הכמות קטנה בהתאם.

למי שייכים הכבלים הישנים

זו שאלה שכמעט אף פעם לא נשאלת, ולכן היא כמעט תמיד נענית מאליה: החומר נוסע עם מי שפירק אותו.

אין בזה בהכרח עוול. החשמלאי הוא זה שחצב, שלף והוציא, והחומר הוא לעיתים חלק מובן מאליו מהתמורה על העבודה. בהרבה הצעות מחיר זה אפילו מגולם, גם אם לא כתוב.

הבעיה היא רק כשזה לא נאמר. בעל דירה שלא ידע שיש שם נכס לא קיבל החלטה, הוא פשוט לא היה בשיחה. ובדירה שעברה החלפה מלאה מדובר בעשרות קילוגרמים של נחושת, כלומר סכום שראוי שיהיה מודע.

שלוש דרכים הוגנות לסגור את זה, וכולן בסדר: החשמלאי לוקח והדבר נאמר מראש; החשמלאי לוקח ומקזז סכום מההצעה; או שבעל הדירה מפנה בעצמו והחשמלאי רק מוציא ומניח בצד.

מה שלא עובד: לגלות בדיעבד. אחרי שהחומר יצא מהדירה אין על מה לדבר, ולכן השיחה הזו שייכת לשלב הצעת המחיר ולא לשלב הפינוי.

ואם אתם החשמלאי שקורא את זה, הפירוט על ניהול החומר הזה כהכנסה שוטפת נמצא בעמוד פינוי פסולת כבלים ואיסוף קבוע.

ההפתעה בבניינים ותיקים: אלומיניום ולא נחושת

זו הנקודה שהכי כדאי לבדוק לפני שבונים ציפיות, והיא רלוונטית במיוחד בבניינים מתקופות מסוימות.

בתקופות שבהן מחיר הנחושת היה גבוה במיוחד, אלומיניום שימש כחלופה מקובלת להזנות חשמל. כך נוצרו מבנים שבהם ההזנות הראשיות אלומיניום בעוד שהמעגלים הפנימיים נחושת, ולעיתים גם מעגלים שלמים באלומיניום.

ההפרש בערך דרמטי. כבל נחושת ביתי הוא 13 עד 16 שקלים לקילוגרם, וכבל אלומיניום מבודד הוא 2 עד 4. על אותה כמות זה פער של פי ארבעה ויותר.

הבדיקה לוקחת שניות: חותכים קצה של גיד ומסתכלים. נחושת היא אדמדמה כתומה, אלומיניום הוא אפור כסוף וקר. אם הקצה התחמצן, שריטה קלה חושפת את החומר הנקי מתחת. דרך נוספת היא המשקל: אלומיניום קל כמעט פי שלושה באותו נפח.

מה שחשוב מעשית: אל תערבבו. אלומיניום בתוך ערימת נחושת לא רק שלא מקבל מחיר נחושת, הוא מוריד את הסיווג של כל הערימה. דקותיים של מיון שומרות על הערך של כל השאר. הפירוט נמצא בעמוד מחירון כבלי האלומיניום.

ויש גם סיבה לא כספית לדעת את זה: חיבורי אלומיניום נוטים להתרופף עם השנים ולהתחמם, וזו אחת הסיבות שתשתיות מהתקופה הזו מוחלפות מלכתחילה.

מה עוד שווה כסף מאותו שיפוץ

הכבלים הם הפריט המוכר, אבל הם לרוב לא הפריט היחיד. שווה להסתכל על הערימה לפני שהיא נכנסת למכולה.

מתי לאסוף: לפני, תוך כדי או בסוף

התזמון נשמע כפרט טכני ובפועל הוא מה שקובע אם החומר בכלל שורד עד הפינוי.

הבעיה המרכזית בשיפוץ היא שהכול מתערבב. כבלים שהוצאו בשבוע הראשון נקברים תחת שקי טיח, שברי ריצוף ואבק. מה שהיה ערימה נקייה הופך לחומר מזוהם שצריך לנער, ולעיתים פשוט נעלם לתוך המכולה.

הפתרון הפשוט הוא להגדיר פינה. ברגע שמתחילים לפרק חשמל, מניחים את הכבלים בצד אחד שאינו בדרך ואינו בטווח המכולה. פינה אחת פותרת את רוב הבעיה.

בשיפוץ קצר, של כמה שבועות, הגיוני לאסוף פעם אחת בסוף. בשיפוץ ארוך או בבניין שלם עדיף לאסוף בשלבים: גם כדי לא לתפוס מקום באתר, וגם כי ערימת נחושת שיושבת בדירה פתוחה שבועות היא מטרה.

ויש שלב אחד שבו דווקא כן כדאי לפנות מוקדם: לפני כניסת הטייחים והריצפים. ברגע שמתחילות העבודות הרטובות, כל מה שמונח בדירה מתכסה.

נקודה נוספת שקל לפספס: המכולה. ברגע שמגיעה מכולת פסולת בניין לאתר, כל מה שנראה כפסולת נכנס אליה, והכבלים הם הדבר הראשון שמישהו זורק פנימה בלי לחשוב. אם אתם רוצים לשמור עליהם, הוציאו אותם מהדירה לפני שהמכולה מגיעה או סמנו את הפינה בבירור.

ואם השיפוץ נעשה בשלבים, חדר אחרי חדר, עדיף לא לצבור את הכול לסוף. ערימה שגדלה לאורך חודשיים בדירה פתוחה סופגת אבק, מתערבבת עם פסולת, ובמקרים לא מעטים פשוט נעלמת. שתי נסיעות קצרות עדיפות על אחת גדולה שלא נשאר בה הרבה.

סוגי שיפוץ ומה יוצא מכל אחד

לא כל שיפוץ מייצר אותה כמות, ולכן לא בכל שיפוץ הגיוני לתאם איסוף ייעודי.

החלפת תשתית מלאה היא המקרה המשמעותי. חוצבים את כל המעגלים, מוציאים את ההזנות ומחליפים לוח. מדירת שלושה חדרים יוצאים סדר גודל של 15 עד 30 קילוגרמים של כבל, ומבית פרטי הרבה יותר.

שיפוץ חלקי של מטבח או חדר רטוב מוציא כמה קילוגרמים בלבד. זה שווה כסף אבל לא מצדיק נסיעה ייעודית, ולכן הגיוני לצרף אותו לשאר המתכת מהשיפוץ.

החלפת לוח חשמל בלבד, שנפוצה בדירות ותיקות שעוברות שדרוג בטיחות, מוציאה מעט כבל אבל את הלוח עצמו. הלוח הוא העיקר כאן ולא הכבילה.

שיפוץ בניין משותף הוא קטגוריה אחרת לגמרי. תשתית כללית, הזנות ראשיות עבות, לוחות קומתיים ותאורת חדר מדרגות. כאן מדובר במאות קילוגרמים ובסכום שמצדיק תכנון.

פינוי דירה לפני הריסה או תמ"א מוציא את הכול יחד, ואז הגיוני לתאם את המתכת כולה בבת אחת ולא רק את הכבלים. ראו מתכת מאתרי פירוק והריסה.

למה בכלל מחליפים תשתית חשמל

כדאי להבין את זה, כי הסיבה להחלפה מסבירה גם מה בדיוק יוצא מהקיר ובאיזה מצב.

הסיבה הראשונה היא עומס. דירה שנבנתה לפני עשורים תוכננה לצריכה אחרת לגמרי: בלי מזגנים בכל חדר, בלי תנור חשמלי, בלי עמדת טעינה לרכב. המעגלים הישנים דקים מדי למה שמחובר אליהם היום, וזה מתבטא בנתיכים שקופצים ובחיבורים שמתחממים.

הסיבה השנייה היא בטיחות. תקנים השתנו, ודירות ותיקות רבות עדיין בלי מפסק פחת, בלי הארקה תקינה בכל נקודה, או עם לוח שאינו עומד בדרישות. את התקנים מנהל מכון התקנים הישראלי. שדרוג בטיחות הוא לעיתים מה שמניע את כל השיפוץ.

הסיבה השלישית היא החומר עצמו. בתשתיות אלומיניום החיבורים נוטים להתרופף עם מחזורי חימום וקירור, ושכבת החמצון על פני האלומיניום מוליכה פחות טוב. התוצאה היא חיבור שמתחמם, וזו סיבה מוכרת להחלפה יזומה.

והסיבה הרביעית, הפשוטה: ממילא פותחים קירות. אם כבר חוצבים לצנרת או מזיזים מטבח, זה הרגע הזול ביותר להחליף גם חשמל. לכן הרבה החלפות תשתית קורות כחלק משיפוץ ולא כעבודה עצמאית.

מה שזה אומר לגבי החומר: כבל שיוצא מהחלפה יזומה הוא לרוב שלם ובמצב סביר. כבל שיוצא אחרי תקלה או שריפה מקומית עשוי להיות חרוך בקטעים, וזה לא פוסל אותו אבל שווה לציין.

בטיחות: מה לא לעשות לפני שהחשמל מנותק

זה הסעיף שחשוב יותר מכל שאלת מחיר בעמוד הזה, וקל לדלג עליו דווקא כי הוא נראה מובן מאליו.

כבל בקיר הוא כבל חי עד שמישהו הוכיח אחרת. בשיפוץ, ובמיוחד כשעובדים בשלבים, קורה שמעגל מסוים עדיין מוזן מהלוח גם אחרי שהחדר נראה מפורק. חיתוך כבל חי במלחציים הוא קשת חשמלית, וזה מסתיים בכוויות ולא בהפתעה.

הכלל הוא פשוט: הניתוק נעשה בלוח, על ידי חשמלאי, ומוודאים עם בודק מתח בנקודה עצמה. לא לפי זיכרון של מי כיבה מה, ולא לפי זה שהאור לא נדלק.

דבר שני שחשוב: אל תמשכו כבלים מהקיר בכוח. מעבר לסיכון, זה גם גורר צינורות שרשוריים ושובר קופסאות, ומייצר עבודת תיקון שלא הייתה נחוצה.

ודבר שלישי, שרלוונטי דווקא לבניין משותף: בחדר מדרגות ובלוחות קומתיים יש לעיתים הזנות שמשרתות דירות אחרות. מעגל שנראה שייך לעבודה שלכם יכול להיות של השכן. בעבודות כאלה הניתוק מתואם מול חברת החשמל או מול מי שאחראי על הלוח הראשי.

מבחינתנו הכלל נגזר מזה: אנחנו אוספים כבלים שכבר יצאו מהקיר ומונחים. אנחנו לא מפרקים תשתית חשמל מקיר, וזו עבודה של חשמלאי ולא של מי שבא לאסוף.

דירה מושכרת, ועד בית ושטח משותף: מי מחליט

ברוב השיפוצים הבעלות ברורה, אבל יש שלושה מצבים שחוזרים ושווה לסדר אותם מראש.

דירה מושכרת. אם בעל הדירה מבצע שדרוג חשמל, התשתית היא שלו והחומר שיוצא שלו. אם השוכר יזם שיפוץ על חשבונו, זה כבר תלוי במה שסוכם ביניהם. בכל מקרה מי שמתאם איתנו צריך להיות מי שרשאי להחליט על החומר, ואנחנו לא צד בבירור הזה.

שטח משותף בבניין. תשתית בחדר מדרגות, בלוחות קומתיים או בחדר משאבות שייכת לכלל הדיירים ולא לדייר שמתאם. כאן ההחלטה היא של ועד הבית או של חברת הניהול, והתמורה ברוב המקרים נכנסת לקופת הוועד. זה נשמע פורמלי ובפועל זה מונע ויכוחים.

פרויקט תמ"א או פינוי בינוי. בשלב הזה הבעלות על מה שבתוך המבנה לרוב כבר עברה ליזם או לקבלן, וההתקשרות היא מולם. דייר שמפנה דירה בשלב כזה בדרך כלל אינו הגורם שמחליט על התשתית.

הכלל הפשוט שאנחנו עובדים לפיו: מי שמזמין את האיסוף הוא מי שמצהיר שהוא רשאי למסור את החומר. אנחנו לא בודקים בעלות ולא יכולים, ולכן האחריות על ההצהרה היא של המזמין.

ובבניין משותף שווה עוד דבר: לתאם את האיסוף בשעה שלא חוסמת כניסה או חניה. זה נשמע קטן, וזה מה שמונע את רוב החיכוכים עם השכנים.

מי פונה אלינו משיפוצים

שלושה סוגי פונים, וכל אחד עם צורך אחר.

בעלי דירות ששיפצו פונים לרוב באופן חד פעמי, ולעיתים אחרי שגילו שהייתה שם כמות. אצלם מה שחשוב הוא לדעת מה יש ומה זה שווה, ולא בהכרח הסכום עצמו.

קבלני שיפוצים הם המקור הקבוע. אצלם זה חוזר בכל פרויקט, והחומר מצטבר בין עבודות. לרוב זה הופך להסדר קבוע אחרי הפעם הראשונה.

חשמלאים מוציאים את התשתית בפועל, ואצלם זה מצטבר יחד עם הגזירות מהעבודה השוטפת.

ועדי בתים וחברות ניהול מטפלים בשיפוץ תשתית של בניין שלם. שם הכמות גדולה, ומה שחשוב להם לרוב הוא התיעוד והסדר מול הדיירים.

קבלני תמ"א ופינוי בינוי מוציאים דירות שלמות לפני הריסה. זו הכמות הגדולה ביותר בקטגוריה הזו.

הטעויות שעולות כסף בשיפוץ

כולן נפוצות וכולן ניתנות למניעה בלי מאמץ.

לזרוק הכול למכולה. זו הטעות הגדולה והיא קורית בעיקר מחוסר ידיעה. מכולת פסולת בניין עולה כסף, והחומר שנכנס אליה היה יכול לשלם.

לא לשאול למי הכבלים שייכים. בדירה שעברה החלפה מלאה מדובר בסכום שראוי שייאמר בקול בשלב הצעת המחיר ולא אחריו.

לערבב אלומיניום בנחושת. בבניינים ותיקים זה נפוץ במיוחד, וזה מוריד את הסיווג של כל הערימה.

לערבב צנרת נחושת עם כבלים. הצנרת שווה כמעט פי שניים, ובערימה מעורבת היא נספרת לפי הנמוך.

לפרק את לוח החשמל לרכיבים. זו עבודה מיותרת שלא מעלה את התמורה. מסרו שלם.

לחכות עד אחרי הטייחים. כל מה שמונח בדירה בשלב העבודות הרטובות מתכסה ומזדהם. פנו לפני.

איך האיסוף עובד בשיפוץ

התהליך פשוט, אבל בשיפוץ יש כמה פרטים שונים מאיסוף רגיל ממחסן.

מתחילים בתמונה של הערימה. בשיפוץ זה חשוב במיוחד, כי מהתמונה אנחנו רואים אם יש שם רק כבלים או גם לוח, צנרת וגופי תאורה, וזה משנה את ההצעה.

התיאום נעשה מול מי שנמצא באתר, לרוב הקבלן או החשמלאי. מה שעוזר הוא לדעת באיזו קומה הדירה ואם יש מעלית, כי בשיפוץ לעיתים המעלית מושבתת או מוגנת ואי אפשר להשתמש בה.

האיסוף וההעמסה הם עלינו. אנחנו מוציאים את החומר מהדירה ולא מצפים שתורידו אותו למטה מראש.

השקילה מתבצעת בהפרדה לפי זרמים: כבל נחושת, כבל אלומיניום, צנרת, לוח ומתכת אחרת. אתם מקבלים פירוט ולא מספר אחד, וזה חשוב בשיפוץ דווקא כי התמהיל מגוון.

התשלום מיידי. לקבלנים שמפנים באופן שוטף אנחנו מסדירים הסדר קבוע עם חשבונית בכל איסוף.

השורה התחתונה למי שמשפץ

בדירה שעוברת החלפת תשתית חשמל מלאה יוצאים עשרות קילוגרמים של כבל נחושת, וזה סכום שראוי שמישהו יחליט עליו במקום שהוא פשוט ייעלם.

שלוש פעולות מכסות כמעט הכול: לקבוע פינה שבה מניחים את החומר מהיום הראשון, לבדוק עם קצה חתוך אם זה נחושת או אלומיניום, ולשאול בשלב הצעת המחיר למי הכבלים שייכים.

ואל תסתכלו רק על הכבלים. באותו שיפוץ יוצאים גם לוח החשמל, גופי תאורה עם משנקים, ולעיתים צנרת נחושת ששווה יותר מכל הכבלים יחד. שווה שמישהו יסתכל על הערימה לפני שהיא נכנסת למכולה.

אזורי שירות

אנחנו אוספים חומר משיפוצים בכל הארץ. במרכז, בשפלה ובשרון התיאום הוא לרוב בתוך ימים ספורים, ולקבלני שיפוצים עם עבודה שוטפת האיסוף נקבע כהסדר קבוע. בחיפה והקריות, באזור ירושלים, בבאר שבע ובדרום האיסוף מתואם לפי מועד.

בשיפוץ בניין שלם או בפרויקט תמ"א אנחנו מגיעים לכל מקום בארץ. בשיפוץ חלקי של דירה אחת שווה לצרף את הכבלים לשאר המתכת שיוצאת מאותה עבודה, כדי שהנסיעה תוצדק.