קונה שרתים וציוד IT 2026: פינוי חדרי שרתים ומחסני מחשוב

מחירון ציוד IT לפי רכיב

בחדר שרתים הערך מתפזר על פני כמה קטגוריות שונות מאוד. הטבלה מסודרת מהגבוה לנמוך, והיא מסבירה למה פירוק בסיסי משנה את התוצאה.

למה חדר שרתים הוא התמהיל הטוב ביותר

מכל מקורות הפסולת האלקטרונית, חדר שרתים מייצר את החומר המשתלם ביותר, ויש לכך ארבע סיבות מצטברות.

הראשונה היא שהלוחות עצמם בגרייד גבוה. לוח של שרת או כרטיס של מתג צפוף ברכיבים ובמחברים הרבה יותר מלוח אם של מחשב ביתי, ולכן הוא נופל לקטגוריה של 60 עד 90 שקלים לקילוגרם ולא לזו של 25 עד 40.

השנייה היא המעבדים. שרת אחד מכיל לעיתים כמה מעבדים, לעומת אחד במחשב אישי. זהו החומר היקר ביותר בכל הקטגוריה, והוא יושב מתחת לגופי קירור גדולים שקל לפספס.

השלישית היא הזיכרונות. שרת טיפוסי מכיל הרבה יותר מקלות זיכרון ממחשב רגיל, ומקלות זיכרון הם חומר עם צפיפות מגעים גבוהה.

הרביעית היא הריכוז. במקום לאסוף פריטים בודדים ממקומות שונים, הכול נמצא בחדר אחד ויוצא באותו פרויקט. זה מוזיל את הלוגיסטיקה ומאפשר שקילה מסודרת לפי גרייד במקום הערכה גסה.

ומסביב לכל זה יש את המשקל הכבד: ארונות, מדפים, מסילות ופנלים מפלדה. הם לא שווים כמו הלוחות לפי משקל, אבל הם משקל אמיתי שאין סיבה לשלם על פינוי שלו.

הטעות שעולה הכי הרבה: למסור שרתים סגורים

זו הנקודה המרכזית בעמוד הזה. אם תזכרו דבר אחד, שיהיה זה.

שרת סגור הוא קופסת פלדה כבדה. כשהוא נשקל כפי שהוא, המשקל הדומיננטי הוא המארז, והלוחות והמעבדים שבתוכו נספרים כחלק מאותו משקל. התוצאה היא שחומר שהיה אמור להיות מתומחר ב-60 עד 90 שקלים לקילוגרם מתומחר כמתכת מעורבת.

פתיחה ופירוק בסיסי משנים את זה לחלוטין. מוציאים את הלוח, את המעבדים ואת הזיכרונות, וכל אחד מהם נשקל בקטגוריה שלו. המארז נשאר ונשקל כפלדה, וזה בסדר גמור כי זה מה שהוא.

הפירוק הזה אינו מסובך. שרת נפתח בלי כלים מיוחדים, הלוח משתחרר בכמה ברגים, והמעבדים יוצאים מהשקע אחרי הסרת גוף הקירור. במחסן עם עשרות יחידות זו עבודה של שעות, לא של ימים.

אם אין לכם זמן או כוח אדם לזה, אנחנו עושים את זה. אבל אז הפירוק הוא חלק מהעבודה שלנו והוא נלקח בחשבון. כשאתם מגיעים עם חומר שכבר הופרד, אתם מקבלים את הערך המלא של כל גרייד.

אותו עיקרון בדיוק חל על ציוד תקשורת: מתג סגור נשקל כקופסה, וכרטיסים שנשלפו ממנו נשקלים כלוחות תקשורת.

מחיקת מידע: הדבר שחייב לקרות קודם

בפינוי חדר שרתים, זו השאלה הרגישה ביותר, ולכן היא צריכה להיות ברורה לחלוטין: הטיפול במידע הוא באחריותכם ולא שלנו.

כוננים קשיחים, כונני SSD, מערכי אחסון ולעיתים גם זיכרון של ציוד רשת מכילים מידע. בארגון שמחזיק מידע על לקוחות, על עובדים או מידע עסקי, מסירת ציוד בלי טיפול היא חשיפה אמיתית, גם אם הציוד נראה ישן וחסר ערך.

הדרך הנכונה היא להוציא את כל אמצעי האחסון לפני שהציוד יוצא מהדלת, ולטפל בהם לפי הנוהל שלכם: מחיקה מאובטחת או השמדה פיזית. זו אינה עבודה גדולה, היא פשוט צריכה לקרות לפני ולא אחרי.

אנחנו לא מספקים שירות מחיקת מידע ולא מצהירים שאנחנו עושים זאת. אנחנו מקבלים את החומר אחרי שטיפלתם בו. כונן שהושמד פיזית עדיין שווה כסף כחומר, כי הוא מכיל אלומיניום ולוח קטן, אז אין סיבה לזרוק אותו.

מה שאנחנו כן נותנים הוא תיעוד של מה נמסר, מתי ובאיזה היקף, כך שיש לכם רישום מסודר לצרכים פנימיים.

איך מתכננים פינוי חדר שרתים

פינוי כזה הוא פרויקט ולא איסוף, ובמיוחד כשהחדר עדיין פעיל חלקית. הנה הסדר שעובד.

מערכות אל פסק וציוד תומך

בחדר שרתים יש גם ציוד שאינו מחשוב, ושווה להתייחס אליו בנפרד כי הוא מתומחר אחרת.

מערכות אל פסק הן הפריט הכבד ביותר אחרי הארונות. בתוכן יש שנאים עם ליפוף נחושת, רכיבי הספק וגופי קירור, ולכן הן שוות כסף. הן גם מכילות סוללות, וסוללות דורשות טיפול נפרד ולא נכנסות לאותו זרם. ציינו מראש אם יש מערכת אל פסק ובאיזה גודל.

מערכת הקירור הייעודית של החדר היא מערכת מיזוג לכל דבר, עם מעבה, מדחס וצנרת נחושת. היא מוערכת לפי התמחור של תמחור מערכות קירור מסחריות ולא לפי תמחור הלוחות.

לוחות החשמל שמזינים את החדר מכילים פסי צבירה מנחושת וכבילה בחתך עבה. אלה מהחומרים הנקיים ביותר בפרויקט ומתומחרים לפי תמחור לוחות חשמל ופסי צבירה.

ולבסוף יש את התשתית הפסיבית: מסילות, סולמות כבלים, פנלי חיבור ותעלות. כל אלה פלדה או אלומיניום ונשקלים כגרוטאות, אבל בחדר גדול הם מצטברים למשקל אמיתי.

מי פונה אלינו

הפניות מגיעות מארבעה סוגי גורמים, ולכל אחד לוח זמנים ומניע שונה.

ארגונים שעוברים לענן הם הקבוצה הגדולה ביותר כיום. כשתשתית מקומית הופכת למיותרת, חדר שלם מתפנה בבת אחת. זה גם הפרויקט הנקי ביותר, כי הציוד לרוב במצב תקין ומתועד.

חברות שעוברות משרד מפנות חדר שרתים כחלק מהמעבר. כאן לוח הזמנים צמוד ללוח הזמנים של המעבר, ולכן התיאום המוקדם קריטי.

ספקי IT וחברות מחשוב צוברים ציוד שהוחלף אצל לקוחות. אצלם זה זרם שוטף ולא פרויקט, ולכן מתאים יותר סידור איסוף קבוע. החומר שלהם גם ממוין יחסית מטבע העבודה.

וחברות ניהול נכסים מטפלות בחדרי שרתים נטושים בנכסים שהתפנו. שם המצב פחות מסודר, ולעיתים הציוד ישב שנים. גם זה בסדר, פשוט דורש סיור כדי להבין מה בפועל נמצא שם.

מה בדיוק יש בתוך שרת

שווה לעבור על יחידה אחת רכיב אחר רכיב, כי זה מסביר למה הפירוק משתלם כל כך.

הלוח הראשי הוא הפריט הגדול ביותר בשטח ואחד השווים ביותר. הוא צפוף ברכיבים, מרובה שכבות ומלא מחברים, ולכן הוא נופל לגרייד של 60 עד 90 שקלים לקילוגרם.

המעבדים יושבים על הלוח מתחת לגופי קירור. בשרת יש לעיתים שניים ולעיתים יותר, לעומת אחד במחשב אישי. זהו הגרייד הגבוה ביותר, 150 עד 250 שקלים לקילוגרם.

הזיכרונות הם שורה של מקלות בחריצים לצד המעבדים. בשרת יש הרבה יותר מהם ממחשב רגיל, והם חומר עם צפיפות מגעים טובה.

כרטיסי ההרחבה, כמו בקרי אחסון וכרטיסי רשת, הם לוחות קטנים ונפרדים שנשלפים בקלות. גם הם נספרים בגרייד שלהם ולא כחלק מהמארז.

ספקי הכוח הם קופסאות נפרדות שמכילות שנאי, גוף קירור ולוח. הם אינם מתומחרים כלוחות אלא בנפרד, ולכן שווה להוציא אותם ולא להשאיר אותם בפנים.

גופי הקירור הם אלומיניום ולעיתים נחושת, והם כבדים יחסית. המארז, המסילות והמכסים הם פלדה. אלה החלקים שגוררים את המשקל כלפי מעלה בלי לגרור את הערך, וזו בדיוק הסיבה ששרת סגור מתומחר נמוך.

שגרת מיון למחסן IT

לספק מחשוב או למחלקת IT שמייצרים חומר באופן שוטף, שגרה פשוטה שווה יותר מאשר מיון גדול פעם בשנה.

ארבע קופסאות וסדר קבוע. הראשונה למעבדים, והיא תהיה הקטנה ביותר ובעלת הערך הגבוה ביותר. השנייה ללוחות שרתים וכרטיסי תקשורת. השלישית לזיכרונות וכרטיסי הרחבה. הרביעית לכבילה.

מה שלא נכנס לקופסאות הולך לפינה אחת: מארזים, ספקי כוח, גופי קירור, מסילות וארונות. כל אלה נשקלים כמתכת ולא כלוחות, ואין טעם למיין אותם בעדינות.

הכלל שהכי קל לשכוח הוא המעבד. כשמפרקים שרת, הסירו את גוף הקירור והוציאו את המעבד לפני שהלוח הולך לקופסה. זה השלב שבו מעבדים הולכים לאיבוד, כי הם מוסתרים ואף אחד לא חושב עליהם.

הכונן יוצא בשלב הזה גם כן, אבל הוא לא הולך לקופסה שלנו אלא אליכם. טיפול במידע קודם לכל דבר אחר.

ואחסנו במקום יבש. חמצון של מגעים פוגע בגרייד, ולוח שספג לחות נבדק פחות טוב מלוח שישב במדף.

ארבע טעויות בפינוי IT

למסור ציוד סגור. זו הטעות היקרה ביותר. שרת, מתג או מחשב שנמסרים סגורים נשקלים לפי המארז, והחומר היקר שבפנים נבלע במשקל הפלדה.

לשכוח את המעבדים. הם מוסתרים מתחת לגופי קירור ולכן נזרקים עם הלוח. בשרת יש לעיתים כמה בכל יחידה, ובמחסן עם עשרות יחידות זו כמות משמעותית.

לערבב ספקי כוח ומארזים עם הלוחות. הם משקל כבד שאינו מתומחר כלוח, וכשהם בערימה אחת הם מורידים את המחיר הממוצע לקילוגרם של כל הכמות.

לטפל במידע אחרי במקום לפני. הוצאת הכוננים צריכה לקרות לפני שהציוד יוצא מהדלת, לא אחרי שהוא כבר אצל מישהו אחר. זו הנקודה שבה אין מקום לגמישות.

מעבר לענן: הגל שמייצר את רוב הפרויקטים

רוב פינויי חדרי השרתים שאנחנו רואים היום אינם נובעים מתקלה או מהתיישנות אלא משינוי אסטרטגי: ארגונים מעבירים תשתית לענן, והחדר המקומי הופך למיותר.

זה מייצר מצב ייחודי. בניגוד לציוד שמפונה כי הוא נשרף או קרס, הציוד כאן לרוב תקין לגמרי, מתועד, ומסודר בארונות. זה הופך את הפרויקט לנקי יותר ואת המיון לקל יותר, כי אפשר לדעת בדיוק מה יש.

זה גם יוצר הזדמנות שרבים מפספסים: אם הציוד תקין וצעיר יחסית, לעיתים שווה לבדוק אם יש לו ערך כמוצר ולא רק כחומר. אנחנו מתמחים בחומר ולא במכירת ציוד משומש, אבל נאמר לכם בכנות אם נראה שכדאי לכם לבדוק מסלול אחר לפני שאתם מוסרים.

מצד שני, מעבר לענן לרוב מתרחש בלוח זמנים צמוד. יש תאריך שבו המערכות עוברות ותאריך שבו צריך להחזיר את החלל, ובין השניים יש חלון קצר לפינוי. לכן בפרויקטים כאלה התיאום המוקדם חשוב במיוחד.

והנקודה שחוזרת: גם כשהכול מסודר ומתועד, הכוננים עדיין צריכים לצאת ולהיות מטופלים על ידכם לפני שהציוד עוזב. בארגון שעבר לענן המידע ההיסטורי שעל הכוננים הוא בדיוק מה שהכי רגיש.

מעבר משרד: מה יוצא מעבר לחדר השרתים

כשחברה עוזבת נכס, חדר השרתים הוא רק חלק ממה שמתפנה, ושווה לתאם את הכול כפרויקט אחד במקום לפצל.

מעל התקרה האקוסטית רצה תשתית הכבילה של כל הקומה: כבלי רשת לכל עמדה, כבלי הזנה ולעיתים תשתית טלפוניה ישנה שכבר אינה בשימוש. בקומה גדולה זו כמות ממשית.

בעמדות עצמן יש מחשבים, מסכים ומזלגות חשמל. המחשבים נכנסים לאותו היגיון של השרתים: אל תמסרו אותם סגורים, כי הלוח והמעבד שבפנים הם מה ששווה.

בחדר החשמל יש לוחות עם פסי צבירה, שהם מהחומרים הנקיים ביותר בנכס כולו. גם הם יוצאים בפרויקט כזה ומוערכים בנפרד.

ויש את מה שאינו אלקטרוני בכלל: ארונות, מחיצות מתכת, ריהוט משרדי עם שלד מתכת ולעיתים מערכות מיזוג. כל אלה נשקלים כגרוטאות אבל מצטברים למשקל אמיתי.

היתרון בתיאום אחד הוא לא רק נוחות. ככל שהכמות הכוללת גדולה יותר, כך הלוגיסטיקה יעילה יותר וההצעה טובה יותר, לעומת ארבעה פינויים נפרדים שכל אחד מהם נושא עלות נסיעה משלו.

השורה התחתונה

חדר שרתים הוא התמהיל המשתלם ביותר בפסולת אלקטרונית, כי כמעט כל מה שבו בגרייד גבוה: לוחות ב-60 עד 90 שקלים לקילוגרם ומעבדים ב-150 עד 250.

אל תמסרו שרתים סגורים. שרת שנשקל כקופסה מתומחר לפי משקל המארז, והלוחות והמעבדים שבתוכו נבלעים בו. פתיחה בסיסית משנה את התוצאה לחלוטין.

הוציאו את אמצעי האחסון וטפלו בהם לפני שהציוד יוצא. זו האחריות שלכם, ואנחנו לא מספקים שירות מחיקת מידע.

אל תשכחו את מה שמסביב: ארונות, מסילות, כבילה, אל פסק, לוחות חשמל ומערכת הקירור. בחדר גדול כל אלה מצטברים למשקל משמעותי שאין סיבה לשלם על פינוי שלו.

ותאמו סיור לפני שמתחילים. גישה לחדר, חלון זמן ומסלול הוצאה הם מה שקובע את לוח הזמנים, לא כמות הציוד.

אזורי שירות

אנחנו מפנים חדרי שרתים וציוד IT בכל הארץ. ריכוזי ההיי טק והמשרדים נמצאים במרכז, אבל אנחנו מגיעים לפרויקטים בכל אזור.

• פינוי חדרי שרתים בתל אביב
• פינוי חדרי שרתים בהרצליה
• פינוי חדרי שרתים בפתח תקווה
• פינוי חדרי שרתים בחיפה
• פינוי חדרי שרתים בירושלים